אלכסנדר ארקטוב
| לידה |
1888 רצ'יצה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
1961 (בגיל 73 בערך) לוס אנג'לס, קליפורניה |
| מדינה | האימפריה הרוסית, ברית המועצות, ארצות הברית |
אלכסנדר ארקטוב (1888 – 1961; Могилевский, Александр Аркадьев) היה מבקר תיאטרון, תסריטאי ובמאי קולנוע יהודי. אחד מבמאים הבולטים של קולנוע אילם וממקימי מערך תעמולה סוביטית בקולנוע.
ראשית חייו
אלכסנדר ארקטוב נולד בשנת 1888 ברצ'יצה, האימפריה הרוסית.
קריירה
ארקטוב החל את דרכו כמבקר תיאטרון ועיתונאי. משנת 1910 עבד כתסריטאי ומשנת 1912 התחיל גם לביים סרטים על חיי יהודים בתחום המושב.
בשנת 1910 כתב ארקטוב את התסריט הראשון לסרט העלילתי המקורי הראשון של הקולנוע היהודי אשר צולם על ידי הבמאים הצרפתיים מטרום וגנזן. היה זה סרט מלודרמה המבוסס על עלילת השיר העממי היהודי הפופולרי "לחיים". הסרט הוצג בבתי קולנוע רבים ברוסיה.
בשנת 1911 כתב תסריט לסרט בשם "הכינור" המבוסס על סיפור מאת הרצמן. בשנת 1912 ארקטוב כתב שני תסריטים וגם ביים לראשונה שני סרטים, "אל נקמה" ו"רייצ'ל".
בשנת 1913 ארקטוב ביים את הסרט "הצרות של שרה" שנחשב לאחד משיאי הסרטים היהודיים. עם הופעה זו החלה עליית הקריירה של איוון מוז'וחין. ארקטוב הצליח להעביר בסרט את הידע שלו על הפרטים היומיומיים של חיי העיר הקטנה. הסרט זכה להצלחה גדולה, אבל לא בקרב יהודים בתחום המושב.
כל הסרטים שביים ארקטוב עד למהפכת אוקטובר ברוסיה מתמקדים בסיטואציות דרמטיות של החיים הפנימיים של הקהילה היהודית בתחום המושב, בהתנגשויות שנגרמו על ידי החוקים והמסורת היהודית. העלילות שיקפו את עמדתו של חלק משמעותי מהנוער היהודי, שעזב את תחום המושב, קיבל השכלה חילונית באוניברסיטאות ולאחר מכן התבולל.
בשנים 1917–1918 ביים ארבעה סרטים עבור אולפני הסרטים "מזרח" בעיר אודסה. נושאי הסרטים האלה היו שונים. הם התמקדו בדיכוי והשפלה שתושבי תחום המושב חוו תחת שלטון הצאר. הצגת סרטים אלה עד 1917 הייתה בלתי אפשרית עקב הצנזורה. סרטו היהודי האחרון של ארקטוב "רוצה להיות רוטשילד" מבוסס על אחד המונולוגים המפורסמים של שלום עליכם בשם "לו הייתי רוטשילד".
בשנים 1918–1920 היה ארקטוב אחד ממקימי מערך התעמולה הסוביטית בקולנוע.
ארקטוב התאכזב מהר מממשל הסוביטי ופנה לשר התרבות הקומיסר לונצ'רסקי בבקשה לנסוע אל מחוץ לברית המועצות. ב 1921 נשלח במסגרת עבודתו לאוסטריה ולא חזר יותר לברית המועצות.
באוסטריה ביים ב 1921 סרט היסטורי "ז'אן טורוט".
בשנת 1923 ארקטוב עבד ככתב של "המסך הסובייטי" באנגליה ובשנת 1924 היגר לארצות הברית, שם הקים סטודיו לצילום. בזמן מלחמת העולם השנייה ביים סרטים חינוכיים עבור צבא ארצות הברית. ב 1945 הקים אולפן סרטים בהוליווד בו צילם סרטים בנושא דת עבור קהל צעיר. הרצה באוניברסיטת קליפורניה.
מותו
אלכסנדר ארקטוב נפטר ב 1961 בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית.
פילמוגרפיה
- 1910 - "לחיים"
- 1911 - "כינור" (דרמה מהחיים היהודיים המבוססת על סיפורו מאת הרצמן) (לא נשמר)
- 1912 - "אל נקמות" (מבוסס על המחזה אל נקמות של שלום אש)
- 1912 - "רייצ'ל"
- 1913 - "הצרות של שרה" (העלילה בנויה על המנהג לדרוש גט לבני זוג נטולי ילדים)
- 1914 - "וולגרי" (דרמה יומיומית מחייהם של סוחרי הוולגה) (לא נשמר במלואו)
- 1915 - "קתרינה הרוצחת" (עיבוד של סיפור "ליידי מקבת 'ממחוז מצנסק" מאת לסקוב) (לא נשמר)
- 1915 - "החרציות דעכו מזמן בגן" (דרמה סנטימנטלית עם עלילה פלילית פיקטיבית) (לא נשמר)
- 1917 - "תשפטו, אנשים" (מבוסס על סיפורו של י"ל פרץ בשם "הלוחות שבורים")
- 1917 - "רוצה להיות רוטשילד" (עיבוד הסיפור של שלום עליכם)
- 1920 - "שני עולמות"
- 1921 - "ז'אן טורוט" (אוסטריה)
לקריאה נוספת
- Еврейская тема в кинематографе Российской империи, СССР, России, СНГ и Балтии (1909—2009), Харьков: Скорпион П-ЛТД, 2013, עמ' 628, מסת"ב 978-966-7504-027-8. (ברוסית)
33730665אלכסנדר ארקטוב