אלכסנדרו מוגיורוש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדרו מוגיורוש

אלכסנדרו מוגיורושהונגרית: Mogyorós Sándor וברומנית: Alexandru Moghioroș;‏ 23 באוקטובר 1911 - 1 באוקטובר 1969) היה פוליטיקאי בכיר ברומניה, מראשי המשטר הקומוניסטי.

מוגיורוש נולד במשפחת איכרים הונגרים, ביישוב סלונטה מארה (Salonta Mare), בטרנסילבניה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית ומ-1919 חלק מרומניה. הוא למד ארבע כיתות בבית ספר יסודי ושלוש כיתות בבית ספר מקצועי, כדי להיות מסגר. ב-1929 היה לחבר באיחוד הנוער הקומוניסטי ובהמשך חבר המפלגה הקומוניסטית הרומנית. מ-1933 היה לחבר ומזכיר הוועד המרכזי של איחוד הנוער הקומוניסטי. ב-1936 היה בין הנאשמים במשפט של אנה פאוקר ונידון למאסר של 9 שנים ו-11 חודשים.

אלכסנדרו מוגיורוש שוחרר מהמאסר לאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944 ומונה כאחראי מטעם המפלגה הקומוניסטית לפעולות במחוזות חונדוארה ומורש. הוא נבחר לאספה הלאומית הגדולה של רומניה והיה חבר בנשיאות שלה. מ-1950 מילא את תפקיד נשיא הוועד לאיסוף התוצרת החקלאית. מ-1954 היה לסגן ראש ממשלת רומניה עד 1965, חלק מהתקופה היה סגן ראשון לראש הממשלה.

ב-1953 מוגיורוש עמד בראש ועדת המפלגה שחקרה את המקרה של אנה פאוקר. ב-1961 הכשיל את ניסיונם של יוסיף קישינבסקי ומירון קונסטנטינסקו להדיח את גאורגה גאורגיו-דז' והיה מנסח האישומים נגד "הסוטים ימינה".

לקריאה נוספת

  • ולדימיר טיסמניאנו, Stalinism pentru eternitate, היסטוריה פוליטית של הקומוניזם הרומני, הוצאת Humanitas, בוקרשט, 2014.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדרו מוגיורוש בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0