אלכסנדרו העלם
 | |||||||||||
| דיוקן בציור קיר מתקופה מאוחרת, שבמנזר ראדו וודה בבוקרשט | |||||||||||
| לידה | 1611 בערך | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1632 איסטנבול | ||||||||||
| מדינה | ולאכיה | ||||||||||
| בת זוג | רוקסנדרה (לוקסנדרה) בגליצירי, בתו של סקרלטוס | ||||||||||
| שושלת בית דרקולשט (ענף של בית בסאראב) | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
אלכסנדרו העלם או הנסיך הקטן (ברומנית: Alexandru Coconul - אלכסנדרו קוֹקוֹנוּל, ייתכן בסביבות 1611 - 26 ביוני 1632 איסטנבול) היה שליט ולאכיה ב-1623 - 1627 ושליט נסיכות מולדובה בשנים 1629–1630.
שלטונו הראשון - בוולאכיה- בחסות אביו
אלכסנדרו העלם (לכינוי ממקור יווני "קוקונול" היה באותה תקופה משמעות של "הנסיך הקטן" או "הנסיך הצעיר") היה בנו של השליט ראדו מיכניה ושל אשתו היווניה, ארגירה מינטי. נבחר ב-14 באוגוסט 1623 על ידי הבויארים לשליט ולאכיה כפי שהיה נהוג, בעקבות החלטה של השער הנשגב ומילא את מקום אביו שעבר להיות שליט של נסיכות מולדובה השכנה. מחמת גילו הצעיר הכוח בפועל בוולאכיה נשאר בידי אביו, ראדו מיכניה. הנסיך הקטין הועמד תחת אפוטרופסות מועצת הבויארים. בתקופה זו שתי הנסיכויות הרומניות - ולאכיה ומולדובה - מצאו עצמן בפעם שנייה מאוחדות תחת שליט אחד, אם כי בפועל בלבד. הכרוניקן מירון קוסטין תיאר אותו כ"חלש בגוף ובאופי" [1]. את השליט הנער השיא אביו לצעירה יווניה מרובע פנר באיסטנבול, ושמה רוקסנדרה (לוקסנדרה) בגליצירי (1684-1610). בת של היווני האמיד סקרלטוס בגליצירי סאיג'י, היא סבלה מפגם מסוים בעין[2]. החתונה שהתקיימה בעיר טקוץ' ובכפר מובילן, על הנהר סירט, נמשכה שבועיים והפכה, לדברי מירון קוסטין, לחגיגה משותפת של שתי הנסיכויות הרומניות. באו גם משלחות מחוץ לארץ -הונגריות ופולניות[3]. במות אביו בשנת 1626 נאלץ אלכסנדרו לאסוף כ-4 מיליון אספרים על מנת לשלם לאוצר העות'מאני במטרה לשמור על ירושתו. הוא החזיר את החצר המלכותית לבוקרשט, שננטשה אחרי ההרס שזרעו בה בשנת 1595 הטורקים של סינאן פאשה. אחרי מות אביו בעיר חרלאו, דאג אלכסנדרו לקבורתו במנזר ראדו וודה בבוקרשט, שאת קירותיו הורה לצבוע עוד בשנת 1625[4]. את מנזר קלוקוצ'וב בעיר סלטינה הקדיש למנזר קוטלומוסיו[5] במתחם הקדוש בהר אתוס, שבו למד אביו המנוח.
בימי שלטונו של אלכסנדרו העלם מרדו האיכרים החופשיים ותושבי העיר שביקשו לשמור על זכויותיהם, אך המרד דוכא. פרץ בזמנו גם מרד בקרב הפרשים באזור מנשט, גרגיצה, פלוישט ורושיורי דה ודה שהובסו בקרב על יד הכפר מנשט (בופטיה של ימינו), מצפון לבוקרשט. פרץ מרד גם ממערב לאולט. ייתכן שהשליט קיבל באותה תקופה סיוע צבאי משליט טרנסילבניה, גאבור בתלן[6].
ב-3 בנובמבר 1611 בסופו של דבר הודח אלכסנדרו מכס המלכות על ידי הסולטן העות'מאני והוחלף באלכסנדרו איליאש. במולדובה לאלכסנדר העלם נולד בן שנודע לימים כ"ראדו ג'יואן ביי". יש האומרים כי נולד מחוץ לנישואים.
שלטונו השני - במולדובה
בגלות איסטנבול שילם לשלטון העות'מאני סכום בשווי 100,000 דוקטים מזהב שלווה מוונציה כדי להתמנות שוב לשליט, אך הפעם בנסיכות מולדובה, במקום מירון ברנובסקי-מובילה. כיהן שם רק שנה בלבד והודח על ידי השער העליון בטענת חוסר התאמה לשלטון [1]. ייתכן כי הסיבה האמיתית להחלפתו של אלכסנדרו במויסה מובילה הייתה הסכם שסוכם באותה תקופה בין העות'מאנים לפולין [7] Analele Universității creștine Dimitrie Cantemir, București Serie nouă Anul 2 Nr. 3-4 p. 5 2011 מת בשנת 1632 באיסטנבול. אחרי מותו, בשנת 1635 אלמנתו, רוקסנדרה נישאה לניקולאוס מברוקורדטוס. והייתה לאמו של אלכסנדרוס מברוקורדטוס "אקס אפוריטון"
הנצחה
- בפארק קינדיה בעיר טרגובישטה הוצב פסל דיוקן של אלכסנדרו העלם
לקריאה נוספת
- Constantin C. Giurescu și Dinu C. Giurescu, Istoria Românilor : volumul II (1352-1606), București 1976. (קונסטנטין ק. ג'ורסקו "תולדות הרומנים")
- Constantin C.Giurescu Istoria Bucureștilor Editura Vremea, București 2009, (קונסטנטין ק. ג'ורסקו - ההיסטוריה של בוקרשט)
- George Marcu Alexandru Coconul în Mărculeţ, Vasile, Ştefănescu, Alexandru, Marcu, George ş.a., Dicţionarul domnilor Ţării Româneşti şi ai Moldovei, Editura Meronia, Bucureşti, 2009 (ג'ורג'ה מראקו - אלכסנדרו העלם - ב- ואסילה מרקולץ, אלכסנדרו שטפרנסקו, ג'ורג'ה מארקו - לקסיקון השליטים של ולאכיה ומולדובה, ההוצאה לאור מרוניה, בוקרשט)
- Iorga, Nicolae, „Coconul” lui Radu Mihnea şi capuchehaia Curt Celebi, în „Revista istorică”, XVIII (1932), nr. 4-6, p. 97 – 102
קישורים חיצוניים
- האתר הגנאלוגי ברוסית "רודוביד"
- בית בסאראב באתר גנאלוגי באנגלית של מירוסלב מארק
- האנציקלופדיה של רומניה ברשת - לפי G.Marcu
- שלוש אגרות של השליט אלכסנדרו העלם בספרייה האקדמיה הרומנית
- Nicolae Iorga Istoria românilor prin călători cap 18
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Wikisource Miron Costin Letopisețul Țărîi Moldovei 13,3
- ^ Bogdan Murgescu (coord.) Istoria României în texte ,Editura Corint,București 2001 p.94
- ^ Wikisource Miron Costin Letopisețul Țărîi Moldovei 11,9
- ^ אתר המנזר ראדו וודה בבוקרשט
- ^ Nicolae Iorga
- ^ Andreescu Restitutio Daciae vol.2 Relațiile politice dintre Țara Românească, Moldova și Transilvania în răstimpul 601-1659 Editura Albatros, București 1989
- ^ Valentin Constantinov Ideologie și regim politic in opera lui Dimitrie Cantemir
