אליס בול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליס בול
ענף מדעי כימיה, רוקחות
תרומות עיקריות
טיפול למחלת הצרעת

אליס אוגוסטה בולאנגלית: Alice Augusta Ball;‏ 24 ביולי 189231 בדצמבר 1916) הייתה כימאית אפרו-אמריקאית, שפיתחה מתמצית שמן עץ הצ'אומוגה תרופה להזרקה, שנתגלתה כטיפול היעיל ביותר למחלת הצרעת והייתה בשימוש עד שנות ה-40 של המאה ה-20. בול הייתה בעלת תואר ראשון במדעי הרוקחות ועוד שני תארים - בכימיה ובכימיית-תרופות. על מפעל חייה זכתה, לאחר מותה, להוקרה מטעם אוניברסיטת הוואי, בה למדה ולימדה.

ראשית חייה

בול נולדה בסיאטל, וושינגטון, לעורך הדין ג'יימס פ. בול ג‘וניור, ולאורה בול, צלמת. לבול היו שני אחים ואחות אחת.[1]

הסב מצד אביה, ג‘יימס פ. בול, היה צלם מפורסם, מהראשונים שהשתמשו בשיטת הדאגרוטיפ - שיטת הצילום הראשונה בה השתמשו למטרות מסחריות. בסוף המאה ה-19 השתמשו בכימיקלים שונים בתהליך פיתוח תמונות מסרטי צילום, לכן בול שהתה בסביבת חומרים כימיים עוד מילדותה.[2]

ב-1905 בול עברה עם משפחתה להוואי בשל מצבו בריאותו של הסב, שנפטר פחות משנה אחר כך. לאחר שנתיים בהוואי חזרו בול ומשפחתה לסיאטל, שם סיימה ב-1910 את לימודיה התיכוניים, והחלה ללמוד באוניברסיטת וושינגטון באותה עיר.

חייה האקדמיים

ב-1912 סיימה בול תואר ראשון בכימיית תרופות, ואחרי שנתיים נוספות קיבלה גם תואר ראשון ברוקחות. בתום הלימודים חזרה בול להוואי, הפעם לשם המשך לימודיה באוניברסיטת הוואי (שנקראה אז מכללת הוואי) ובמקביל קיבלה הצעת עבודה מאותה מכללה, כשהוזמנה ללמד שם כימיה; וכך הפכה גם לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה, וגם לאישה הראשונה בכלל שכיהנה במשרה זו במכללת הוואי.[3]

ב-1915 סיימה לימודי תואר שני בכימיה והחלה לחקור את נושא הטיפול במחלת הצרעת. מחקרה של בול ערך כשנה, ותוצאותיו הובילו לייצור תמצית המבוססת על שמן העץ ההודי "הידנוקארפוס קורזי", או בשמו הנפוץ יותר: עץ הצ'אולמוגה (אנגלית: chaulmooga). תמצית זו שימשה כתרופה למחלת הצרעת, בשל היותה מסיסה גם במים, וכך ניתן היה להזריקה לגוף האדם. אף שבאירופה, אסיה ואפריקה השתמשו במיצוי מן העץ כתרופה חיצונית על העור, בול סברה שהזרקת החומר תהיה יעילה יותר, והייתה הראשונה שהצליחה לייצר את התרופה המבוקשת.

מותה ומורשתה

אף על פי שבול סיימה את מחקריה בהצלחה, היא לא זכתה לראות את תוצר המחקר הסופי מניב פירות. את חודשי חייה האחרונים העבירה בבית חולים בסיאטל, ומתה שם ב-1916.

התרופה שיוצרה כתוצאה ממחקריה הוסיפה לעזור לחולים לקבל טיפול למחלה בביתם, ללא אשפוז ארוך בבתי חולים, ובמקרים רבים גם להחלים בסופו של דבר ממחלת הצרעת. התרופה הייתה בשימוש במשך כעשרים וחמש שנה.

אף שבול לא קיבלה את ההוקרה לה הייתה ראויה במהלך חייה, למרות הישגי עבודתה, בשלהי המאה ה-20 הכירה בה לבסוף אוניברסיטת הוואי פעמיים: בפעם הראשונה ב-2000, כשהכירו בה בתור אחת הסטודנטיות המצטיינות של האוניברסיטה, ופעם שנייה ב-2007, כשהוענקה לה תעודת הוקרה רשמית מטעם האוניברסיטה, שנים רבות לאחר מותה.[4]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Parascandola, J. (2003). Chaulmoogra oil and the treatment of leprosy. Pharmacy in history, 45(2), 47-57
  • Dehn, W. M., & Ball, A. A. (1914). BENZOYLATIONS IN ETHER SOLUTION. Journal of the American Chemical Society, 36(10), 2091-2101.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליס בול בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Sibrina Nichelle Collins, Alice Augusta Ball: Chemical Drug Pioneer, ‏05.12.2016
  2. ^ Ball, Alice Augusta, ScholarSpace(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ (Ball, Alice Augusta (1892-1916, BlackPast.org
  4. ^ Alice Ball Biography
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31351599אליס בול