אכראם אל-חוראני
אכראם אל-חוראני (בערבית: أكرم الحوراني, 1912–1996), פוליטיקאי סורי אשר שיחק תפקיד מרכזי באירועים רבים במאה ה-20. דמותו של אכראם אל-חוראני לוותה את סוריה לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20, כדמות אשר התאימה את עצמה למציאות הפוליטית בתחכום רב. יש הרואים בו אופורטוניסט אשר שינה את גישתו על מנת להעלות את ערכו, אך יש הטוענים אחרת ורואים בו פוליטיקאי מבריק אשר קידם את האידאולוגיה שלו בצורה חכמה [דרוש מקור].
הוא נתפס בסוריה כראשון אשר הבין שהצבא עומד להפוך לעמוד התווך של החברה, והשכיל במהרה ליצור קשרים עם קצינים רבים [דרוש מקור]. מלבד זאת, הוא קידם תנועות נוער, זכויות נשים, שוויון ועוד. הנהיג בשנות ה-40 את מפלגת "א-שבאב" (הנערים), כאשר סחף אחריו צעירים רבים בשל הכריזמה והלהט האידאולוגי שלו. ב-1950 הוא הקים את המפלגה הסוציאליסטית הערבית, שהתאחדה עם מפלגת הבעת' ב-1953. מלחמתו הגדולה הייתה נגד המשפחות המסורתיות בעלי הקרקעות, בעיר חמאת. הוא קרא לבטל את הפיאודליזם, במסגרת רפורמה אגרארית.
1943-1954
חוראני נכנס לפרלמנט הסורי ב-1943, כנציג העיר חמאת. הוא השתתף במלחמת 1948 כנגד ישראל, וכך בנה לעצמו קשרים בתוך הצבא הסורי. את הקשרים הללו הוא ניצל והפעיל בצורה נרחבת בשנים שאחרי המלחמה, כאשר עמד מאחורי כל ההפיכות הצבאיות שבוצעו באותן שנים: הפיכת חוסני א-זעים (תחילת 1949), הפיכת סאמי חינאווי (אפריל 1949), הפיכת אדיב שישכלי (דצמבר 1949), והפלת שישכלי בפברואר 1954. ב-1950 זו הוא שינה את שמה של מפלגתו למפלגה הערבית הסוציאליסטית, וכאשר מפלגות פוליטיות הוצאו מחוץ לחוק בהוראת שישכלי ב-1952, הוא התאחד עם מפלגת הבעת'.
1954-1962
חוראני הפך לאחת הדמויות המרכזיות במפלגת הבעת'. הוא כיהן בתפקידים שונים, כגון יושב ראש הפרלמנט. כאשר כלל המפלגות הפוליטיות פורקו תחת שלטון הקע"ם (הקהילייה הערבית המאוחדת), בה סוריה ומצרים התחברו לישות פוליטית אחת, חוראני כיהן כסגן הנשיא תחת גמאל עבד אל נאצר. אולם, בשל התקפות מילוליות חריפות של נאצר כלפי מפלגת הבעת', חוראני התפטר מתפקידו וגלה ללבנון, שם הוא קידם את הפירוד ממצרים. פירוד זה התבצע בספטמבר 1961, וחוראני ברך עליו, דבר אשר הביא להדחתו ממפלגת הבעת'- מפלגה הדוגלת באחדות פאן ערבית.
סוף דרכו
מ-1963, כאשר התבצעה הפיכה של תומכים באיחוד עם מצרים, נשאר חוראני בגלות. בשל הטיהורים הפוליטיים שהתבצעו בסוריה עם ההפיכה, החליט חוראני שעדיף לו להישאר בגלות, והשפעתו על הפוליטיקה הסורית למעשה הסתיימה. את שנות חייו הנותרות הוא בילה בלבנון, צרפת, עיראק וירדן, שם הוא נפטר ב-1996.
קישורים חיצוניים
- אל-חוראני באתר הפרלמנט הסורי (באנגלית)
24697932אכראם אל-חוראני