אכלזיה

ערך זה עוסק בחוסר יכולת של השריר להשתחרר. אם התכוונתם לאספת העם באתונה ראו אקלסיה, אם התכוונתם לייצוג אומנותי של הכנסייה, ראו אקלזיה וסינגוגה.

אכלזיה (באנגלית: Achalasia, מיוונית: a + khalasis - חוסר יכולת של השריר להשתחרר) היא מחלה נדירה של הוושט.

המחלה מאופיינת בקיומם של שני פגמים:

התכווצות (spasm) של הוושט, קרוב לסוגר התחתון שלו עם אי יכולת להרפיה ("טונוס מוגבר").
כשל בתנועה הפריסטלטית של הוושט, בשני השליש התחתונים של הוושט המורכבים משריר חלק בדופן.

הסיבה לפגמים אלו היא ירידה במספר תאי הגנגליון ונוכחות גופיפים ע"ש Lewy בתוך תאי הגנגליון הקיימים. כתוצאה מההתכווצות של החלק התחתון של הוושט, החלק האמצעי והעליון מורחבים מאד והשכבה השרירית של מקטעים אלו היא מוגדלת (היפרטרופית).

חולים באכלזיה סובלים מקושי בבליעה (דיספגיה). עקב המזון שהצטבר והחיידקים המפרקים אותו יש ריח רע מהפה, ולעיתים הם סובלים מכאב. אצל חלק מחולים אלו מתפתחת דלקת סימפונות כתוצאה משאיפה של חלקיקי מזון. בנוסף, שיעור השכיחות של סרטן הוושט, בעיקר קרצינומה קשקשית (SCC), גבוה יותר בחולים אלו, כתוצאה מלחצים בגלל חוסר מעבר המזון, פגיעה חוזרת ודיספלזיה של התאים אשר עלולים לעבור התמרה סרטנית. עם הזמן יכולה להיווצר פיברוזיס של דופן הוושט, יחד עם דלקת והתכייבויות (יצירת כיבים).

מבחינה מיקרוסקופית, לא ניתן למצוא גנגליונים בין סיבי השריר של הוושט. הטיפול הרפואי הוא ניתוח או באמצעות בוטוליניום טוקסין אשר גורם להרפיה של הספינקטר (הסוגר) התחתון בוושט - הזרקות אלו מספקות הקלה בתסמינים למספר חודשים.

המחלה יכולה להיות ראשונית או נרכשת:

מחלה ראשונית - הניוון נוצר מסיבה לא ידועה - לרוב מאובחן בגיל 9-8 שנים, אבחנה לפני גיל בית הספר אינה שכיחה.
מחלה נרכשת - המחלה יכולה להיווצר כתוצאה מפגיעה בתאי עצב וגנגליונים. פגיעה בתאי עצב וגנגליונים יכולה להתרחש בגלל פרזיט - המחלה ע"ש chagas או chagas disease בדרום אמריקה, בגלל טראומה - למשל פגיעה בעצבי הצוואר, מחלת הפוליו, חולים בעמילואידוזיס, או חולי סוכרת.