מרובע שניתן לחסום במעגל
בגאומטריה אוקלידית , משפט תלמי מתאר קשר בין ארבע הצלעות של מרובע החסום במעגל לבין אלכסוני המרובע . המשפט קרוי על שמו של המתמטיקאי והאסטרונום היווני בן ההמאה ה-2 , פטולמאוס קלאודיוס המוכר בקצרה בשם תַלְמַי .
ניסוח המשפט: אם במרובע
A
B
C
D
{\displaystyle ABCD}
סכום זוג זוויות נגדיות אחד שווה לסכום הזוג השני, כלומר:
∠
A
+
∠
C
=
∠
B
+
∠
D
{\displaystyle \angle A+\angle C=\angle B+\angle D}
, אז:
A
C
⋅
B
D
=
A
B
⋅
C
D
+
B
C
⋅
A
D
{\displaystyle AC\cdot BD=AB\cdot CD+BC\cdot AD}
מכיוון שכל מרובע המקיים תנאי זה ניתן לחסום במעגל , הרי שאת המשפט ניתן לנסח גם באופן הבא: בכל מרובע ציקלי , סכום מכפלת הצלעות הנגדיות שווה למכפלת האלכסונים .
המשפט ההפוך נכון גם הוא: כל מרובע שסכום מכפלת צלעותיו הנגדיות שווה למכפלת אלכסוניו, ניתן לחסום במעגל.
הוכחה
מבנה ההוכחה של משפט תלמי
יהי
A
B
C
D
{\displaystyle ABCD}
עבורו
∠
A
+
∠
C
=
∠
B
+
∠
D
{\displaystyle \angle A+\angle C=\angle B+\angle D}
נחסום את המרובע במעגל.
בניית עזר: נקצה ישר מקודקוד
B
{\displaystyle B}
החותך את הצלע
A
C
{\displaystyle AC}
בנקודה
K
{\displaystyle K}
עבורה
∠
A
B
K
=
∠
C
B
D
{\displaystyle \angle ABK=\angle CBD}
(במקרה הפרטי של ריבוע הישר מתלכד עם האלכסון).
∠
B
A
C
=
∠
B
D
C
{\displaystyle \angle BAC=\angle BDC}
כיוון שהן זוויות היקפיות הנשענות על אותה הקשת
B
C
^
{\displaystyle {\widehat {BC}}}
.
משני הסעיפים הקודמים, נובע כי המשולשים
A
K
B
,
D
C
B
{\displaystyle AKB,DCB}
דומים , ולכן
A
K
A
B
=
C
D
B
D
{\displaystyle {\frac {AK}{AB}}={\frac {CD}{BD}}}
.
∠
A
C
B
=
∠
A
D
B
{\displaystyle \angle ACB=\angle ADB}
כיוון שהן זוויות היקפיות הנשענות על אותה הקשת
A
B
^
{\displaystyle {\widehat {AB}}}
.
מבניית העזר
∠
A
B
K
=
∠
C
B
D
{\displaystyle \angle ABK=\angle CBD}
. כמו-כן
∠
A
B
D
=
∠
A
B
K
+
∠
K
B
D
∠
C
B
K
=
∠
C
B
D
+
∠
K
B
D
{\displaystyle {\begin{aligned}\angle ABD&=\angle ABK+\angle KBD\\\angle CBK&=\angle CBD+\angle KBD\end{aligned}}}
, ולכן
∠
A
B
D
=
∠
C
B
K
{\displaystyle \angle ABD=\angle CBK}
.
משני הסעיפים הקודמים, נובע כי המשולשים
K
B
C
,
A
B
D
{\displaystyle KBC,ABD}
דומים, ולכן
C
K
B
C
=
A
D
B
D
{\displaystyle {\frac {CK}{BC}}={\frac {AD}{BD}}}
.
מיחסי הדמיון הנ"ל נקבל:
A
K
⋅
B
D
=
A
B
⋅
C
D
C
K
⋅
B
D
=
B
C
⋅
A
D
{\displaystyle {\begin{aligned}AK\cdot BD=AB\cdot CD\\CK\cdot BD=BC\cdot AD\end{aligned}}}
נחבר את שני השוויונות הנ"ל ונקבל:
A
B
⋅
C
D
+
B
C
⋅
A
D
=
(
A
K
+
C
K
)
⋅
B
D
{\displaystyle AB\cdot CD+BC\cdot AD=(AK+CK)\cdot BD}
אבל
A
K
+
C
K
=
A
C
{\displaystyle AK+CK=AC}
ולכן
A
C
⋅
B
D
=
A
B
⋅
C
D
+
B
C
⋅
A
D
{\displaystyle AC\cdot BD=AB\cdot CD+BC\cdot AD}
.
אי-שוויון תלמי והכיוון ההפוך למשפט
מרובע שלא ניתן לחסום במעגל
כל מרובע
A
B
C
D
{\displaystyle ABCD}
מקיים את אי-השוויון
A
B
⋅
C
D
+
B
C
⋅
A
D
≥
A
C
⋅
B
D
{\displaystyle AB\cdot CD+BC\cdot AD\geq AC\cdot BD}
. שוויון מתקיים אם ורק אם ניתן לחסום את המרובע במעגל.
ראו גם