אי-פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אי־פוריות תסמונת השחלות הפוליציסטיות
Infertility in polycystic ovary disease
שחלות פוליציסטיות בתמונת אולטראסאונד
שחלות פוליציסטיות בתמונת אולטראסאונד
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/256806 
MeSH D011085
OMIM 184700
סיווגים
ICD-10 E28.2

אי־פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות הוא חוסר איזון הורמונלי בקרב נשים הנחשב לאחד הגורמים העיקריים לאי־פוריות בנשים.[1] [2][3] תסמונת השחלות הפוליציסטיות גורמת ליותר מ-75% מהמקרים של אי־ביוץ (אנובולציה).

פתופיזיולוגיה

לא כל הנשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות מתקשות להיכנס להריון. אצל אלו שכן, אנובולציה היא גורם שכיח לכך. אנבולציה נובעת מהתפתחות זקיק שלישוני עצור, תופעה העלולה להיגרם על ידי אינטראקציה לא רגילה בין אינסולין להורמון מחלמן (LH) על תא גרנולוזה.

הפרעה הורמונלית (אנדוקרינית) עשויה גם היא להפחית את הפוריות, למשל שינוי ברמות ההורמון המשחרר גונדוטרופין[4] הורמוני גירוי שחלה ליצור תאי מין (גונדוטרופינים)[5][4](במיוחד עלייה בהורמון מחלמן), היפראנדרגוניזם[6], והיפר-אינסולינמיה (כמות גבוהה מידי של אינסולין בדם)[6]. גונדוטרופינים משוחררים על ידי תאי גונדוטרופ בבלוטת יותרת המוח, ונראה כי תאים אלה כוללים קולטני אינסולין, המושפעים מעליה ברמות האינסולין בגוף.[4]תרופות המעלות רגישות לאינסולין (באנגלית: Sensitizers) פועלות על הורדת התנגודת לאינסולין. סיבה לכך שתרופות אלו גורמות להגברת הפוריות היא שהן מורידות את רמות האינסולין הכוללות בגוף כאשר רקמות מטבוליות מחזירות את הרגישות להורמון. זה מפחית את גירוי היתר של תאי גונדוטרופ בהיפופיזה.[6]

אבחון

תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולה לגרום לאי־פוריות בדרך כלל בשל אנובולציה, ולכן סביר שנוכחות ביוץ מעידה על פוריות, אף שאינה שוללת אי־פוריות מסיבות אחרות.

חיזוי ביוץ

ניתן לחזות את הביוץ על ידי שימוש בערכה לבדיקת שתן המאתרת את ההורמון המחלמן (LH) הטרום-ביוצי. עם זאת, ערכות אלה אינן תמיד מדויקות בבדיקות של נשים בעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות. ניתן לחזות ביוץ גם על ידי ריר צוואר הרחם.

ניתן לאשר את הביוץ גם באמצעות בדיקת פרוגסטרון באמצע השלב הלוטאלי של המחזור, כשבעה ימים לאחר הביוץ התאורטי. רמות הפרוגסטרון יכולות להעיד אף הן על נוכחות או חוסר של ביוץ.

לעומת אלו, טמפרטורת הגוף אינה מקור מהימן לחיזוי הביוץ. [7]

טיפול

טיפול בפוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות כולל שינוי באורח החיים, כמו גם טכנולוגיית פריון מסייעת כגון אינדוקציה לביוץ, הפעלת שחרור ביציות וניתוחים.

התאמות באורח החיים

עבור נשים הסובלות מעודף משקל עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות שאינן מבייציות (אנובולציה), התאמות תזונה וירידה במשקל קשורות לחידוש הביוץ הספונטני. עדויות ראשוניות מצביעות על כך שפעילות גופנית עשויה לשפר את סדירות המחזור, את הריון ואת שיעורי הביוץ, אך יש צורך במחקר נוסף.[8]

השראת ביוץ

עבור אלה שאחרי הירידה במשקל עדיין אינן מבייצות או עבור נשים רזות שאינן מבייצות, השראת ביוץ (באנגלית: induction ovulation) היא הטיפול העיקרי בסיוע לאי־פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לטרוזול (באנגלית:Letrozole) וכלומיפן (באנגלית:Clomiphene citrate) הם הטיפול הראשוני בחולי אי־ביוץ תת-פוריים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות.[9]סקירה של קוקרן (Cochrane review) הראתה כי נראה כי לטרוזול משפר את שיעורי הלידה וההריון בהשוואה לציטרט כלומיפן. [10]נראה כי לא היה שום הבדל בין לטרוזול לבין קידוח שחלות הלפרוזוליות (באנגלית:ovarian drilling). גונדוטרופינים כמו הורמון מגרה זקיק (באנגלית:FSH) הם, בנוסף לניתוחים, טיפולי קו שני.[11]

הפריה חוץ גופית

עבור מטופלות שאינן מגיבות לדיאטה, שינוי באורח החיים והשראת ביוץ, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית.

ניתוח

בגזרת הטיפולים, קיימת גם אפשרות של ניתוח במקרה של תוצאה לא יעילה של תרופות השראת הביוץ.[11] אף על פי שלא נהוג לבצע ניתוח שכזה, ניתן לטפל בשחלות הפוליציסטיות באמצעות הליך לפרוסקופי בשם קידוח שחלות העשוי לשפר את האפקטיביות של טיפולי ביוץ אחרים ולהוריד את שעורי ההריונות המרובים.

אי יעילות של מטפורמין

בעבר הומלץ על מטפורמין לטיפול באנובולציה (חוסר בביוץ). בסקירה שיטתית בשנת 2012[12] הגיעו למסקנה כי אין מספיק ראיות לבחינת הבדל בין מטפורמין לבין ציטראט קלומיפן מבחינת ביוץ, הריון, לידת חי, הפלה ושיעורי הריון מרובים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ו- BMI נמוך מ 32 ק"ג / מ"ר.[12]הסקירה שהדגישה את העובדה שאין יתרון לטיפול אחד על האחר, לא מהווה עדות לשוויון בין הטיפולים.[12]

סקירה נוספת בשנת 2012[13] הגיעה למסקנה כי מטפורמין משפר את שיעורי ההריון בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות בהשוואה לקבוצה הקיבלה טיפול דמה. עם זאת, כחלק מהסקירה נמצא כי מטפורמין אינה משפרת את שיעורי הילודה החיה, בין אם משתמשים בה לבד ובין אם בשילוב עם קלומיפן. לכן הוסק כי התועלת של מטפורמין בשיפור הילודה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות מוגבלת.[13]

סדנת הקונצנזוס בחסות ESHRE / ASRM אינה ממליצה על מטפורמין לגירוי ביוץ. [14] מחקרים אקראיים שלאחר מכן אישרו את היעדר הראיות להוספת מטפורמין לקלומיפן.

כאשר נלקח לפני הפריה חוץ גופית או במהלכה, אין שום עדות לכך שטיפול במטפורמין משפר את שיעור הילודה החיה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות. עם זאת, נמצא כי מטפורמין מעלה את שיעורי ההריון הקליניים ומפחית את הסיכון לתסמונת גירוי יתר שחלתי (באנגלית:OHSS) אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות אצל נשים העוברות מחזורי הפריה חוץ גופית. [15]

תחזית (פרוגנוזה)

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מעלה את הזמן הממוצע הלוקח להיכנס להריון, אך לא בהכרח מקטינה את גודל המשפחה בסופו של דבר.[11] בנוסף, לא נצפה כי התסמונת משפיעה על הסיכוי לעבור הפלה במהלך ההריון.[11]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Brassard, M., AinMelk, Y., & Baillargeon, J. P. (2008). Basic infertility including polycystic ovary syndrome. Medical Clinics of North America, 92(5), 1163-1192.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ C. Boomsma, B. Fauser, N. Macklon, Pregnancy complications in women with polycystic ovary syndrome., Seminars in reproductive medicine, 2008 doi: 10.1055/s-2007-992927
  2. ^ J R Palacio, A Iborra, Z Ulcova-Gallova, R Badia, The presence of antibodies to oxidative modified proteins in serum from polycystic ovary syndrome patients, Clinical and Experimental Immunology 144, 2006-5, עמ' 217–222 doi: 10.1111/j.1365-2249.2006.03061.x
  3. ^ Ricardo Azziz, Keslie S. Woods, Rosario Reyna, Timothy J. Key, The Prevalence and Features of the Polycystic Ovary Syndrome in an Unselected Population, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 89, 2004-06-01, עמ' 2745–2749 doi: 10.1210/jc.2003-032046
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Kathryn J. Brothers, Sheng Wu, Sara A. DiVall, Marcus R. Messmer, Rescue of Obesity-Induced Infertility in Female Mice due to a Pituitary-Specific Knockout of the Insulin Receptor (IR), Cell metabolism 12, 2010-09-08, עמ' 295–305 doi: 10.1016/j.cmet.2010.06.010
  5. ^ Tao Le, First aid for the USMLE step 1 2008 [electronic resource], New York : McGraw-Hill Medical, 2008, מסת"ב 978-0-07-159619-0
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Jie Qiao, Huai L. Feng, Extra- and intra-ovarian factors in polycystic ovary syndrome: impact on oocyte maturation and embryo developmental competence, Human Reproduction Update 17, 2011, עמ' 17–33 doi: 10.1093/humupd/dmq032
  7. ^ Glossary of Terms | Pacific Fertility Center, www.pacificfertilitycenter.com (באנגלית)
  8. ^ J. L. Benham, J. M. Yamamoto, C. M. Friedenreich, D. M. Rabi, Role of exercise training in polycystic ovary syndrome: a systematic review and meta-analysis, Clinical Obesity 8, 2018, עמ' 275–284 doi: 10.1111/cob.12258
  9. ^ Tracy Williams, Rami Mortada, Samuel Porter, Diagnosis and Treatment of Polycystic Ovary Syndrome, American Family Physician 94, 2016-07-15, עמ' 106–113
  10. ^ Sebastian Franik, Stephanie M Eltrop, Jan AM Kremer, Ludwig Kiesel, Aromatase inhibitors (letrozole) for subfertile women with polycystic ovary syndrome, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2018, 2018-05-24 doi: 10.1002/14651858.CD010287.pub3
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 ESHRE Capri Workshop Group, Health and fertility in World Health Organization group 2 anovulatory women, Human Reproduction Update 18, 2012-09-01, עמ' 586–599 doi: 10.1093/humupd/dms019
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 Marie L. Misso, Michael F. Costello, Marie Garrubba, Jennifer Wong, Metformin versus clomiphene citrate for infertility in non-obese women with polycystic ovary syndrome: a systematic review and meta-analysis, Human Reproduction Update 19, 2013-01-01, עמ' 2–11 doi: 10.1093/humupd/dms036
  13. ^ 13.0 13.1 Thomas Tang, Adam H. Balen, Use of metformin for women with polycystic ovary syndrome, Human Reproduction Update 19, 2013-01-01, עמ' 1–1 doi: 10.1093/humupd/dms040
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Consensus on infertility treatment related to polycystic ovary syndrome, Fertility and Sterility 89, 2008-03-01, עמ' 505–522 doi: 10.1016/j.fertnstert.2007.09.041
  15. ^ Cindy Farquhar, Jane Marjoribanks, Assisted reproductive technology: an overview of Cochrane Reviews, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2018, 2018-08-17 doi: 10.1002/14651858.CD010537.pub5

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אי-פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות34092614Q6029556

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אי-פוריות_בתסמונת_השחלות_הפוליציסטיות&oldid=2824091"