אישטוואן פוסטומוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אישטוואן פוסטומוסהונגרית:Utószülött István, ‏ 12361271 ) היה בנו האחרון של מלך הונגריה אנדראש השני שנולד לאשתו השלישית של המלך, ביאטריצ'ה ד'אסטה אחרי מות בעלה ולכן נקראה "פוסטומוס" - "שלאחר המוות". אחיו למחצה הגדולים, לרבות המלך בלה הרביעי, ראו בו ממזר. לכן נאסר עליו לזכות בהונגריה בהכנסות שלהם היו זכאים בני מלכים. הוא התחתן לראשונה עם אלמנה איטלקייה בשם איזבלה טרוורסארי שילדה לו ילד בשם אישטוואן שמת בדמי ימיו. אשתו השנייה הייתה טומזינה מורוזיני. בנם היה לימים המלך אנדראש השלישי של הונגריה, המכונה " ה"וונציאני".

קורות חייו

שנותיו המוקדמות

אחרי שהתאלמן בפעם השנייה, מלך אנדראש השני הקשיש, התחתן ב-14 במאי 1234 בסקשפהרוואר עם הנסיכה האיטלקייה הצעירה ביאטריצ'ה ד'אסטה, בת 23, אף על פי שבניו - בלה וקלמן - התנגדו בחירוף נפש לנישואים שלישיים אלה.[1] היא הייתה בהריון כשבעלה המלך אנדראש השני מת ב-21 בספטמבר 1235. זמן קצר לאחר מכן עלה על כס המלכות בנו הבכור, בלה הרביעי. בלה וקלמן האשימו אותה שהיא זנתה תחת בעלה המלך עם המגנאט דנש, בנו של אמפוד שהיה בעל השפעה בחצרו של אנשראש השני. בלה הרביעי פיטר והעביר כמה מיועציו הקרובים ביותר של אביו, כולל דנש שעיניו סונוורו ונכלא ומאוחר יותר מת במאסר. בלה הורה על מעצרה של ביאטריצ'ה, אבל היא הצליחה להימלט לאימפריה הרומית ה"קדושה". שם בעיר והרדה, כיום חלק ממרבורג בדוכסות תורינגיה בתחילת שנת 1236 היא ילדה את בנה, אישטוואן.[2][3] בלה וקלמן ראו בו ממזר, שנולד מקשר של המלכה עם הרוזן דנש.[4]כרוניקות מאוחרות יותר, למשל הכרוניקה המאויירת (Chronicon Pictum) שניסו להוכיח את לידתו החוקית של אנדראש השלישי, התעלמו מפרטים אלה והדגישו שהאלמנה ביאטריצ'ה החליטה מרצונה החופשי לשוב לארצה.[5]

אישטוואן נקרא על שם אישטוואן ה"קדוש", המלך הראשון של הונגריה, ובכך ביקשה המלכה ביאטריצ'ה להדגיש את מוצאו הלגיטימי של בנה.[2][5] כעבור שישה חדשים יצאה המלכה הגולה יחד עם תינוקה לפרארה. היא תכננה לחיות בחצר דודה, אולם המרקיז אצו ד'אסטה השביעי דחה את בקשתה וסירב להחזיר לה את האחוזות. בשנים הבאות היא נאלצה לנדוד ברחבי איטליה, ולא הצליחה להשיג תמיכה כספית מספקת על מנת לקדם את עניין בנה. בסופו של דבר האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי העניק לה את הרווחים מ-35 מנזרים באיטליה על מנת לייצב את מצבה הכלכלי.[6] ב-1243 ביאטריצ'ה שלחה את אישטוואן בנה בן ה-7 לחצרו של אצו השביעי בפרארה. במקום הזה בילה אישטוואן את ילדותו וקיבל את חינוכו האבירי.[7] אירסו אותו לאיזבלה, הבן של פייטרו השני טרוורזארי.[8] ביאטריצ'ה לא ויתרה לרגע על תביעות בנה לרווחים מלכותיים מהונגריה.

לקריאה נוספת

  • Kristó, Gyula; Makk, Ferenc. Az Árpád-ház uralkodói. I.P.C. Könyvek, מסת"ב 963-7930-97-3. (גיולה קרישטו, פרנץ מאק - "השליטים מבית ארפאד") (בהונגרית)
  • Nyáry, Albert "Posthumus István, az utolsó Árpád-király atyja". Századok תבנית:הונגריה (ניארי - אישטוואן פוסטומוס, האחרון מבני בית ארפאד). Magyar Történelmi Társulat. 3 (6): 378–396. ISSN 0039-8098.
  • Teke, Zsuzsa. "István 6. (utószülött)". In Kristó, Gyula; Engel, Pál; Makk, Ferenc (eds.). Korai magyar történeti lexikon (9–14. század). Akadémiai Kiadó.1994 p. 294. מסת"ב 963-05-6722
  • Wertner, Mór. Az Árpádok családi története. Szabó Ferencz N.-eleméri plébános & Pleitz Fer. Pál Könyvnyomdája 1892 (מור ורטנר - תולדות בית ארפאד)
  • Zsoldos, Attila). "III. András". In Szovák, Kornél; Szentpéteri, József; Szakács, Margit (eds.). Szent István és III. András. Kossuth Kiadó.. 2003. pp. 119–227 מסת"ב 963-09-4461-8. (אטילה ז'ולדוש - ב "אישטוואן הקדוש ואנדראש השלישי" בעריכת סובאק, סנטפטרי וסאקאץ') (בהונגרית)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אישטוואן פוסטומוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Kristó,Makk 1996 עמ' 243
  2. ^ 2.0 2.1 Wertner 1892 עמ' 546
  3. ^ Kristó,Makk 1996 עמ' 254-255
  4. ^ Kristó,Makk 1996 עמ' 282
  5. ^ 5.0 5.1 Zsoldos 2003 עמ' 123
  6. ^ Wertner 1892 עמ' 434-435
  7. ^ Teke 1994 עמ' 294
  8. ^ Nyári 1869 עמ' 380
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35820958אישטוואן פוסטומוס