תחרות הזמר של האירוויזיון
| מבוסס על | פסטיבל סן רמו |
|---|---|
| שיר הנושא | טה דאום |
| סוגה | תחרות מוזיקה |
| יוצרים | מרסל בזנסון |
| משתתפים | מדינות החברות באיגוד השידור האירופי ואוסטרליה |
| זוכים |
 שוויץ (זכייה נוכחית) |
| שפות | אנגלית וצרפתית |
| מספר עונות | 68 תחרויות |
| הפקה | |
| מפיק | איגוד השידור האירופי |
| חברת הפקה | המדינה המארחת |
| אורך פרק |
שעתיים (חצי-גמר) 3 שעות ו-45 דקות (גמר) 4 שעות (2015, 2019 - 2022) |
| קישורים חיצוניים | |
| YouTube | |
תחרות הזמר של האירוויזיון (באנגלית: Eurovision Song Contest; בצרפתית: Concours Eurovision de la chanson; לעיתים נכתב כקיצור: Eurovision או ESC) היא תחרות זמר שנתית שמארגן איגוד השידור האירופי. בתחרות משתתפים תאגידי השידור הממלכתיים החברים באיחוד האירופי. התחרות משודרת בטלוויזיה וברדיו ברחבי העולם באמצעות שידורי לוויין ורשת כבלים.
תחרות הזמר של האירוויזיון, שמבוססת על פסטיבל סן רמו האיטלקי, משודרת מדי שנה מאז 1956 במדינה אירופאית שונה. החברות הקבועות והזמניות באיגוד השידור האירופי דוגמת צרפת, ישראל ורוסיה, רשאיות להתחרות באירוויזיון ולארחו. עד 2021 התחרו באירוויזיון חמישים ושתיים מדינות. כל רשות שידור המשתתפת בתחרות שולחת שיר מקורי באורך שלוש דקות, שיבוצע בשידור חי על ידי אמנים בגיל 16 שנים ומעלה. עם תום הביצועים מעניקות המדינות המשתתפות 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרת השירים הטובים ביותר. כוח הניקוד של כל משתתפת מתחלק ביחס שווה בין חבר השיפוט לבין ציבור המדינה. השיר שצבר את מספר הנקודות הגבוה ביותר זוכה בתחרות ולהכרה בינלאומית ענפה. לאורך התחרות נערכות מספר הופעות ביניים, שלעיתים מסמלות מוטיבים מרכזיים של המדינה המארחת. התחרות, שנערכה במקור בלילה אחד, התרחבה במרוצת השנים, וזכתה לפרסום רב ברחבי העולם. עם הצטרפותן של מדינות מזרח אירופה לתחרות, הנהיג איגוד השידור האירופי שלב סינון מקדים, המפחית את מספר המדינות המשתתפות. בשנות ה-2000 הוחלף השלב בחצאי גמר. גרמניה היא המדינה שהשתתפה במספר המהדורות הגבוה ביותר של התחרות (66). אירלנד ושבדיה מחזיקות בתואר "שיאני הזכיות של האירוויזיון" עם שבעה ניצחונות.
באופן מסורתי, המדינה הזוכה בתחרות מארחת את האירוע העוקב. המדינה המארחת מקבלת הזדמנות לקדם את עצמה כיעד תיירותי. אלפי צופים ועיתונאים מגיעים ליעד התחרות כדי לסקרה, לצפות בחזרותיה, לראיין את האמנים המתחרים ולבלות באירועים שנלווים לה. הלוגו הקבוע של התחרות מתלווה לסלוגן ונושא ייחודי שמאופיין בסממניה של המדינה המארחת. במרוצת השנים שודרה התחרות בכל יבשות העולם בטלוויזיה, ומשנת 2000 משודרת הן באינטרנט והן ביוטיוב; עם מאות מיליוני צופים מדי שנה, הפכה התחרות לאחד מהאירועים הבינלאומיים המסוקרים ביותר. רבים מצמרת תעשיית המוזיקה השתתפו בתחרות, דוגמת להקת אבבא, סלין דיון, חוליו איגלסיאס ואוליביה ניוטון-ג'ון.
האירוויזיון זכה לביקורות רבות על איכות השירים המשתתפים, ועל היבטו הפוליטי. לאורך השנים נשלחו לתחרות שירים רבים, המשלבים סגנונות אתניים והופעות גרנדיוזיות ומשוכללות, בעלי קטעי ריקוד ופירוטכניקה מתקדמת. חלק מהמשתתפות נחשדו במניעים פוליטיים שהשפיעו לעיתים על תוצאות התחרות. בניסיון ליעל את הכנסות התחרות, הקים איגוד השידור האירופי מספר תחרויות דומות כשהמוכרת מביניהן היא אירוויזיון הילדים.
אטימולוגיה
המונח "אירוויזיון" הוא הלחם בסיסים של מילות הלעז "Europe" ("אירופה") ו-"Vision" ("חזון"). המונח נטבע בשנת 1951, על ידי הכתב הבריטי ג'ורג' קמפיי בעיתון London Evening Standard, בניסיון לקרוא למנהיגי היבשת לפתח חזון מוזיקלי משותף, שיאחה את השסעים הפוליטיים של מלחמת העולם השנייה. בראשית שנותיה נקראה התחרות "Grand Prix Eurovision de la Chanson Européenne" בצרפתית ו-"Eurovision Song Contest Grand Prix" באנגלית. אולם משנת 1968 קוצר שמה האנגלי של התחרות ל-"Eurovision Song Contest" (בעברית: "תחרות הזמר של האירוויזיון") במטרה להנגישו לאנאלפביתיים. בשנת 1973 קוצר גם השם הצרפתי, "Concours Eurovision de la Chanson".[1] במרוצת השנים אל שמה המלא של התחרות נלוו כמה קיצורים, דוגמת "אירוויזיון" וראשי התיבות "ESC".[2]
שמן של ארבע מהדורות בלבד לא היה בשפה האנגלית או הצרפתית; באירוויזיון 1965 ו-1991, כשהאירוויזיון התקיים באיטליה, הוחלף שם התחרות לשפה האיטלקית ("Gran Premio Eurovisione della Canzone" ו-"Concorso Eurovisione della Canzone" בהתאמה), ובשנים 1976 ו-1980, כשהולנד זכתה לארח את האירוויזיון, שונה שמו ל-"Eurovisiesongfestival".
25470495תחרות הזמר של האירוויזיון
הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות ובידור, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.