אינטורקה
 | |
| הכניסה לאינטורקה | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז אוטנה |
| מחוז משנה | מולייטי |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 237 (2011) |
| קואורדינטות | 55°09′40″N 25°33′29″E / 55.16111°N 25.55806°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
אינטורקה (בליטאית: Inturkė. לעיתים אנטורקה, Anturkė; ביידיש ובספרות העברית: אינטוריק) הוא כפר קטן במחוז משנה מולייטי שבמחוז אוטנה במזרח ליטא.
כקילומטר מזרחית לעיירה, מעבר לאגם, הייתה לפני מלחמת העולם השנייה עיירה בשם רייטרודה. שתי העיירות התנהלו כיחידה אחת עם בית ספר וכנסייה משותפים.
יהודי אינטוריק
לפני מלחמת העולם הראשונה חיו באינטוריק עשרות בודדות של משפחות יהודיות ובסך הכל כ-250 נפשות. בעיירה היה בית מדרש אחד ופעלה בה ישיבה קטנה. ב-1919 כילתה שרפה את רוב בתי היהודים בעיירה, השרפה בצירוף העובדה שהעיירה נותקה מווילנה עם יצירת ליטא המרכזית ב-1920 הביאו להגירת יהודי העיירה לארצות הברית ולדרום אפריקה ולדלדול האוכלוסייה היהודית. בתקופה זו לא היו בעיירה בית ספר וחדר והילדים למדו במולייטי (מאליאט) הסמוכה, או בווילקומיר וקובנה. עד מלחמת העולם השנייה הצטמצם היישוב היהודי במקום לכדי 26 משפחות. רב העיירה עד 1925 היה הרב שלמה זלמן טוביה מרקוביץ בנו של ר' משה מרקוביץ מחבר "שם הגדולים השלישי", אך לאחר שעבר לכהן כרבה של אנטלייפט לא מונה רב חדש ובני הקהילה הפנו את שאלותיהם לרב יצחק אריה ביליצקי, רבה של מאליאט.
בעיירה הסמוכה רייטרודה (ביידיש: רייטעראדע) חיו 20 משפחות יהודיות. יהודי שתי העיירות נרצחו כנראה באוגוסט 1941 באוטנה.
קישורים חיצוניים
- 'אינטוריק (אינטורקה), מחוז אוטיאן, בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 287 טור 2 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1499).
- על השמדת יהודי אינטורקה: שם, כרך ד, עמ' 244 טור 1 (שם, תמונה 1946)
