אינוצ'נטי

אינוצ'נטי (באיטלקית: Innocenti), הייתה חברה איטלקית לייצור רכב שנרכשה על ידי פיאט ב-1989, והמשיכה להתקיים שם כחטיבה עד 1997.

תולדות החברה

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הקים פרדיננדו אינוצ'נטי חברה לייצור מכונות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה אינוצ'נטי לייצר קטנועים תחת המותג למברטה (Lambretta), והפכה למתחרה הגדולה של הווספה.

כל הפעילות התעשייתית של הקבוצה התרכזה במפעל ענק ברובע למברטה (Lambrate), במזרח מילאנו. אינוצ'נטי הקימה מספר חברות בנות ברחבי העולם, ביניהן חברת הפלדה פלאנטה אינוצ'נטי אורינוקו באמריקה הלטינית.

קבוצת אינוצ'נטי התחלקה לשלושה חלקים נפרדים:

אינוצ'נטי הנדסה שהתעסקה בישומי מכניקה, ויצרנית של בתי מתח גבוה ומערכות ייצור.
אינוצ'נטי למברטה יצרנית האופנועים.
אינוצ'נטי רכב, יצרנית מכוניות של מודלים בריטים תחת רישיון של יצרנים זרים.

עם מותו של מייסד החברה בשנת 1966, החברה נוהלה על ידי בנו לואיג'י, אשר בשנות ה -1970 המוקדמות, החליט להופך את שלוש החטיבות הנפרדות לחברות עצמאיות. בשנים אלה נמכרה חברת ההנדסה לחברת סנטאוסטקיו (Santeustachio) שבבעלות קונצרן IRI השייך לממשלת איטליה.

חרף ההצלחה של הלמברטה באיטליה, נפגעה החברה עקב העדפת המכונית על ידי האיטלקים, והמפעלים הועתקו לחברות בנות בספרד ובהודו.

בין השנים 1961 ל-1966 פתחה אינוצ'נטי מפעל הרכבה (ברישיון) של דגמי מכוניות מתוצרת BMC (בריטיש מוטורס קומפני), ואחרי שחברת BMC נרכשה על ידי בריטיש ליילנד המשיכה אינוצ'נטי להרכיב מכוניות של ליילנד.

המכונית הראשונה שייצרה הייתה האוסטין A40. בהמשך, ייצרה אינוצ'נטי את ה IM3,J4 ו I5 שהיו גרסאות של אינוצ'נטי ל BMC ADO16 (לימים ה מוריס 1100). לאחר מכן, ייצרה אינוצ'נטי את מכונית הקבריולה הראשונה שלה ה 950S שהייתה למעשה אוסטין הילי ספרייט אך בעיצוב איטלקי. באמצע שנות השישים החלה אינוצ'נטי לייצר את המיני, תחת השם האינוצ'נטי מיני וזאת ברישיון מבריטיש ליילנד, ייצור שנמשך למעלה מעשור.

ב-1972 השתלטה בריטיש ליילנד על אינוצ'נטי, והחליטה על הפסקת ייצור קטנועי הלמברטה. באותה תקופה, החלה אינוצ'נטי לייצר את הריג'נט שהייתה בעצם גרסה זהה לאוסטין אלגרו.

ב-1976 נקלעה בריטיש ליילנד לקשיים ומכרה את אינוצ'נטי לממשלה האיטלקית ולקונצרן דה תומסו בראשות אלחנדרו דה תומסו. המכונית הראשונה שיצרה אינוצ'נטי לאחר שינוי הבעלים הייתה הברטונה, שהייתה עדיין מבוססת על מכלולים ומנוע בריטיים. ב 1982 החליפה אינוצ'נטי את כל המכלולים ואת המנוע באלו של דייהטסו. ייצורה של הברטונה המשיך כך עד 1992 תחת שמות שונים כגון דה תומסו.

ב-1993 מכרה דה תומסו את המפעל ואת המותגים שלה אינוצ'נטי ומזראטי לפיאט. פיאט סגרה את המפעל באותה שנה, והשתמשה בשם אינוצ'נטי עבור מותגים שייבאה לאיטליה, כגון אינוצ'נטי קורל עבור היוגו 45 של זאסטבה שהייתה חברה בת של פיאט ואינוצ'נטי אלבה שהייתה בעצם פיאט אונו תוצרת ברזיל.

ב-1997 הפסיקה פיאט להשתמש במותג אינוצ'נטי ומאז המותג אינו בשימוש.