אין אלו אלא דברי נביאות
בתלמוד, אין אלו אלא דברי נביאות היא אמירה הלכתית שהייתה שגורה בפי אמוראי בבל. הראשונים חלוקים בפירושה ומשמעותה.
בברייתא
בברייתא כתוב:[1]”תניא: האומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך, סומכוס אומר לא יפחות משלושה קבין אמר רבי יוסי אין אלו אלא דברי נביאות”.
בתלמוד
במסכת עירובין מסר רבי אידי הלכה בשם רבי יהושע בן לוי האומר כי אדם שהיה בבין השמשות של ערב שבת מחוץ לעיר וקנה שביתה אלפים אמה שמותר לו ללכת על פי כללי תחום שבת[2], ומדד אלפים אמה והתברר שעיר מסוימת נכנסת בשטח אלפים אמה ממקום מושבו מותר לו ללכת רק עד סוף אלפים האמה. אך כל העיר היא בשטח אלפים האמה, נחשבת לו כל העיר כארבע אמות, ומותר לו ללכת את כל העיר, והיא אינה נכנסת בחשבון התחום שבת אלא מותר לו ללכת עוד אלפיים אמה[3].
על הלכה זו של רבי יהושע התבטא רבי אידי: ”אין אלו אלא דברי נביאות”.
משמעות הלכתית
נחלקו הראשונים[4] במשמעותה של הלכה זו. לפי רש"י הכוונה היא שמכיוון שרבי יהושע בן לוי אמר חידוש הלכה גדול ללא שנתן טעם לדבריו, מן ההכרח לומר שהוא קיבל את הדברים מרבו, אך לא חידש הלכה זו מעצמו.
התוספות מפרשים את הדברים שמדובר בדברי נביאות ממש וברוח הקודש, שכן מדובר בחילוק גדול להלכה על סמך סברא, ומן ההכרח לומר שאמרה ברוח הקודש.
פירוש אחר, אותו מפרש רבינו חננאל, הוא שמדובר בלשון גנאי וכדוגמת הלשון ”עשו דבריהם כדברי נביאות”[5] הבא לומר שלא ניתן לומר הלכה ללא טעם כדברי נבואה, אך התוספות דוחים פירוש זה ומביאים הוכחות שמדובר בלשון שבח בשונה מהביטוי השני המבוטא לשם גנאי.
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף מ"ה עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס' עמוד ב'.
- ^ בסוגיא בעירובין ס ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ה עמוד א'.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
