איליה מורומץ
איליה מוּרוֹמֵץ (ברוסית: Илья́ Му́ромец) הוא גיבור היסטורי של רוס של קייב, אחד משלושת הגיבורים האפיים (בוגאטירים) בסיפורי העם הרוסיים, יחד עם דובריניה ניקיטיץ' ואליושה פופוביץ'.
למרות שרוב עלילותיו הן כנראה בגדר אגדות עממיות, הוא עצמו כנראה היה דמות אמיתית של לוחם אביר במאה ה-12. הוא הוכרז כקדוש של הכנסייה האורתודוקסית ב-1643.
דמותו באגדות העם
על פי האגדה, איליה נולד למשפחת איכרים בכפר קרצ'רובו, ליד מורום. הוא היה חולה מאד בצעירותו ולא היה מסוגל לצעוד בכוחות עצמו עד גיל 33. בגיל זה הוא נרפא באורח נִסי על ידי שני עולי רגל והוענק לו כוח על אנושי, כדי לשחרר את קייב מעובדי האלילים. מאוחר יותר הוגבר כוחו עוד יותר על ידי האביר סביטאוגור הנוטה למות. בדרכו לקייב הוא הגן לבדו על העיר צ'רניגוב בפני נוודים והביס ביערות בריאנסק את מפלצת ה"זמיר השודד" (Солове́й-Разбо́йник).
בקייב הוכתר איליה מורומץ לאביר על ידי הנסיך ולדימיר והגן על רוס מפני פלישות נוודים. מזגו היה נדיב ופשוט, אך גם קצר רוח, וסופר עליו שהרס את כל צריחי הכנסיות בקייב משום שהנסיך ולדימיר שכח להזמינו לחגיגה.
דמותו של מורומץ משמשת באגדות העם הרוסיות כמודל של כוח גופני רב יחד עם דבקות דתית ויושר אישי המוקדשים להגנת המולדת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איליה מורומץ |
26262709איליה מורומץ