איימי ג'ונסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איימי ג'ונסון
Amy Johnson
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
נהרג שפך התמזה, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה לא נודע
כינויים נוספים איימי הנפלאה
ידועה בשל שבירת שיאי טיסה
תקופת הפעילות 1929–1941 (כ־12 שנים)
בן זוג ג'ים מולינסון (1938-1932, התגרשו)
פרסים והוקרה

איימי ג'ונסון (באנגלית: Amy Johnson;‏ 1 ביולי 1903 – 5 בינואר 1941) הייתה טייסת אנגלייה, האישה הראשונה שטסה לבדה מבריטניה לאוסטרליה. תוך כדי שהיא טסה בטיסת סולו או יחד עם בן זוגה, ג'ים מוליסון, היא קבעה מספר רב של שיאים לטיסה למרחק במהלך שנות השלושים של המאה ה-20. ג'ונסון טסה במהלך מלחמת העולם השנייה במסגרת חיל העזר לתעבורה אווירית (Air Transport Auxiliary – ATA). היא נהרגה בהתרסקות מטוסה.[1]

ביוגרפיה

איימי ג'ונסון נולדה בהאל שבמזרח יורקשייר. היא התחנכה בבית הספר התיכון העירוני של בולברד (לימים בית ספר קינגסטון) ולמדה באוניברסיטת שפילד, שם היא סיימה תואר ראשון בכלכלה. לאחר מכן היא עבדה בלונדון כמזכירתו של עורך הדין ויליאם צ'ארלס קרוקר. היא התוודעה לתחום הטיסה כתחביב וב-6 ביולי 1929 היא קיבלה את רישיון הטיס מסוג "A" מספר 1979 במועדון הטיס של לונדון לאחר שהוכשרה על ידי קפטן ולנטין בייקר. באותה שנה היא הייתה לאישה הבריטית הראשונה שהשיגה רישיון טכנאי מטוסים מסוג "C".

אביה של ג'ונסון, שהיה אחד האנשים שהכי תמכו בה, הציע לה סיוע ברכישת מטוס משל עצמה. באמצעות מימון שהגיע ממנו ומהלורד ווייקפילד, היא רכשה מטוס דה הבילנד DH.60 Moth מיד שנייה שאותו היא כינתה "יאסון" (Jason), לא על שמו של יאסון, הגיבור מהמיתולוגיה היוונית, אלא על שם הסמל המסחרי של בית העסק של אביה.

ג'ונסון זכתה להכרה עולמית כאשר ב-1930 היא הייתה לטייסת הראשונה שטסה טיסת סולו מאנגליה לאוסטרליה. היא יצאה ב-5 במאי מנמל התעופה קרוידון שמדרום ללונדון עם מטוס היאסון שלה (הראשון מבין שניים שכונו כך), וב-24 במאי היא נחתה בדרווין שבאוסטרליה, לאחר שגמאה 18,000 ק"מ. המטוס מוצג עד היום במוזיאון המדע שבלונדון. לג'ונסון הוענקו "גביע הארמון" (Harmon Trophy) ותואר מפקדת של מסדר האימפריה הבריטית כהכרה בהישגיה וכמו כן הוענק לה רישיון הטייס מספר 1 על פי תקנות התעבורה של אוסטרליה.[2]

ביולי 1931 הייתה ג'ונסון, יחד עם שותפה, הטייס ג'ק המפריז, הראשונה שטסה מלונדון למוסקבה ביום אחד, כאשר הם טסו מסע של 2,830 ק"מ ב-21 שעות. משם הם המשיכו דרך סיביר והגיעו לטוקיו כשהם קובעים זמן שיא בטיסה מבריטניה ליפן. את הטיסה הזאת ביצעה ג'ונסון במטוס השני שלה, "יאסון 2".

ב-1932 נישאה ג'ונסון לטייס הסקוטי, ג'ים מוליסון. מוליסון הציע לג'ונסון נישואים במהלך טיסה משותפת לאחר שמונה שעות היכרות. ביולי 1932 קבעה ג'ונסון שיא בטיסת סולו מלונדון לקייפטאון, דרום אפריקה, כשהיא מטיסה דה הבילנד פוס מות' שכונה "ענן המדבר" (Desert Cloud) ושוברת את השיא של בן זוגה.

טיסותיה הבאות היו יחד עם מוליסון. ביולי 1933 הם הטיסו מטוס דה הבילנד דראגון שכונה "יורד הים" (Seafarer) בטיסה ישירה שיצאה מדרום ויילס ויעדה היה שדה התעופה פלויד בנט שבברוקלין, ניו יורק.[3] אף על פי כן, הדלק במטוסם אזל והם נחתו נחיתת חירום בשדה התעופה העירוני של ברידג'פורט (כיום נמל התעופה לזכר סיקורסקי) בסטרפורד שבקונטיקט. בנחיתה נפצעו שניהם.[4] לאחר שהחלימו הם התקבלו בתשואות על ידי הקהל הניו יורקי וזכו ל"מצעד פסנוע" לאורך וול סטריט.

ב-1934 טסו ג'ונסון ומוליסון, כשהם שוב קובעים שיא, מבריטניה להודו במטוס דה הבילנד DH.88 שכונה "קסם שחור" (Black Magic), כחלק מהמרוץ האווירי מק'רוברטסון מבריטניה לאוסטרליה. הם נאלצו לפרוש מהמרוץ באללהאבאד עקב בעיות שהתגלו במנוע מטוסם.

במאי 1936 ביצעה ג'ונסון את הטיסה האחרונה שלה בה היא קבעה שיא כשהטיסה מטוס פרסיבל גל מבריטניה לדרום אפריקה.

ב-1938 התהפך הדאון שהטיסה ג'ונסון בזמן נחיתה לאחר תצוגה אווירית באנגליה, אך היא לא נפצעה באורח רציני.[5] באותה שנה היא התגרשה ממוליסון וזמן קצר לאחר מכן היא שבה לשם נעוריה.

שירותה הצבאי ומותה

ב-1940, לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, התגייסה ג'ונסון לחיל העזר לתעבורה אווירית (Air Transport Auxiliary – ATA), שתפקידו היה לשנע מטוסים של חיל האוויר המלכותי בתוך תחומי בריטניה ושם היא הגיעה לדרגת קצין ראשון, המקבילה לדרגת ליטננט טיסה בחיל האוויר המלכותי. בן זוגה לשעבר, ג'ים מוליסון, שירת גם הוא בחיל זה במהלך המלחמה.

ב-5 בינואר 1941, במסגרת משימת הטסת מטוס איירספיד אוקספורד מפרסטוויק שעל החוף הדרום-מערבי של סקוטלנד, דרך שדה התעופה של בלקפול אל בסיס חיל האוויר המלכותי בקידלינגטון שליד אוקספורד, סטתה ג'ונסון מנתיב הטיסה שלה עקב תנאי מזג אוויר גרועים. על פי המדווח הדלק במטוסה אזל והיא צנחה ממטוסה שהתרסק אל מימי שפך התמזה.

צוות אה"מ הייזלמיר (HMS Haslemere), זיהה את המצנח של ג'ונסון וראה אותה חיה במים כשהיא קוראת לעזרה. התנאים לא היו לטובתה של ג'ונסון. הים היה סוער והגאות הייתה גבוהה, שלג ירד והטמפרטורות היו נמוכות במיוחד. לוטננט קומנדר וולטר פלטצ'ר, מפקד ההייזלמיר, צלל למים בניסיון להציל את ג'ונסון. אף על פי כן, הוא כשל בניסיונו להצילה ומת בבית החולים כמה ימים לאחר מכן. זרמי הים דחפו את ג'ונסון לקרבת הספינה. גאות פתאומית דחפה את הספינה בצידוד קדימה והצוות לא הצליח למשוך את הספינה בחזרה לאחור בזמן; ירכתי הספינה התרסקו על ג'ונסון, שנשאבה לתוך להבי המדחף. גופתה לא נמצאה מעולם.

ב-14 בינואר 1941 נערך טקס אשכבה לאיימי ג'ונסון בכנסיית סנט מרטין בשדות. במאי אותה שנה הוענקה לוולטר פלטצ'ר מדליית אלברט לאחר מותו.

תעלומת נסיבות מותה

עד היום אופפת תעלומה בנוגע לנסיבות התאונה, שכן מטרת הטיסה היא עדיין סוד צבאי, וקיימת עדות שבנוסף לג'ונסון ולפלטצ'ר היה אדם נוסף (ככל הנראה מישהו שג'ונסון הטיסה ליעד כלשהו), שנראה גם הוא במים ומצא גם הוא את מותו בתאונה. זהות האדם השלישי הזה לא ידועה. עצם מותה של ג'ונסון במטוס איירספיד אוקספורד הוא צחוק הגורל, שכן היא הייתה אחת מהוגי הרעיון לבנייתו של מטוס זה.

שנים רבות לאחר מותה של ג'ונסון נרמז שמותה נגרם מ"אש ידידותית". ב-1999 דווח שטום מיטצ'ל מקראובורו, סאסקס, הפיל ככל הנראה את מטוסה של ג'ונסון לאחר שהיא כשלה פעמיים במתן קוד זיהוי במהלך טיסתה. בעדותו דיווח מיטצ'ל: "הסיבה שמטוסה של איימי הופל הוא בשל העובדה שהיא נקבה בצבע הלא נכון לאותו יום (קוד זיהוי למטוסים בכוחות המזוינים הבריטים) בשידורי האלחוט". מיטצ'ל הסביר כיצד המטוס נתגלה ונוצר איתו קשר ברדיו. כאשר היא נתבקשה לתת את קוד הזיכוי ושגתה פעמיים. "16 מטחי פגזים נורו לעברה והיא צללה לתוך שפך התמזה. כולנו סברנו שזהו מטוס אויב עד אשר ביום המחרת קראנו בעיתונים וגילינו שזו הייתה איימי. הקצינים שלנו הורו לנו לא לספר לעולם לאף אחד מה קרה".[6]

הנצחתה

המטוס של חברת KLM שמנציח את איימי ג'ונסון

בימי חייה זכתה איימי ג'ונסון להכרה על פועלה בדרכים רבות. ביוני 1930, הייתה טיסתה לאוסטרליה נושא לשיר פופולרי מהתקופה, "איימי, איימי הנפלאה", שחובר על ידי הורשיו ניקולס והוקלט על ידי הארי בידגוד, ג'ק הילטון, ארתור ללי, ארתור רוזברי ודברוי סומרס.[7] ב-1936 היא הייתה אורחת הכבוד באירוע הפתיחה של מחנה הנופש בולטין בסקגנס שבמחוז לינקולנשייר. בין השנים 1935 – 1937 הייתה ג'ונסון נשיאת החברה לנשים מהנדסות (Women's Engineering Society).[8]

אוסף של מזכרות שקשורות לאיימי ג'ונסון נתרם ב-1958 על ידי אביה להצגה במוזיאון של מזרח יורקשייר. ב-1974 הוסר הלוט מעל פסל בדמותה שהוצב ברחוב פרוספקט שבהאל, שם נקרא בית ספר לבנות על שמה (שנסגר ב-2004).[9] שלט הנצחה כחול (Blue plaque) מנציח את ג'ונסון בוורנון קורט שבקריקלווד, לונדון.[10]

כחברה בסגל חיל העזר לתעבורה אווירית שמקום קבורתם לא נודע, מונצחת איימי ג'ונסון באנדרטת נעדרי חילות האוויר של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה ברנימיד שממערב ללונדון.[11]

בין הבניינים שנקראו על שמה של איימי ג'ונסון, ניתן למנות את:

  • "בניין איימי ג'ונסון" המשמש כמשכן למחלקה לשליטה אוטומטית ולהנדסת מערכות באוניברסיטת שפילד.
  • "בית הספר התיכון על שם איימי ג'ונסון" השוכן על דרך מולינסון בוולינגטון שבמחוז סארי ושנבנה במקום בו פעל בעבר מסלול המראה של נמל התעופה קרוידון שממנו היא המריאה לטיסתה ההיסטורית לאוסטרליה.[12]
  • מיזם דיור שקרא על שמה ונבנה במקום בו שכן בעבר בית הספר על שמה בהאל.

על שמה של ג'ונסון נקראו רחובות בהאל, בדרווין, אוסטרליה, בברידלינגטון, מזרח יורקשייר, בבלקפול, בראוקליף שליד יורק, בווייטלי שבהמפשייר, בקווינסברי שבלונדון ובבריזביין שבאוסטרליה.

איימי ג'ונסון הונצחה בשמו של מטוס מקדונל דאגלס MD-11 של חברת KLM ובשם הבאר והמסעדה של מלון הילטון סטנסטד שבלונדון. ב-2011 הנהיגה "החברה האווירונאוטית המלכותית" (Royal Aeronautical Society) סדרה של הרצאות המתקיימות אחת לשנה והן קרויות על שמה של איימי ג'ונסון.[13] האירוע מתקיים בסמוך ל-6 ביולי מדי שנה לציון התאריך בשנת 1929 בו קיבלה איימי ג'ונסון את רישיון הטיס שלה.

טיסתה ההיסטורית של איימי ג'ונסון מאנגליה לאוסטרליה שוחזרה על ידי הטייסת טרייסי קרטיס-טיילור במטוס בואינג-סטירמן שיצא מפארנבורו שבמחוז המפשייר באוקטובר 2015 והגיע לסידני שבאוסטרליה בינואר 2016.[14]

הזמר הבריטי אל סטיוארט הנציח את איימי ג'ונסון בשירו "כישוף עף" (Flying Sorcery) באלבומו "שנת החתול".[15]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איימי ג'ונסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "8 Unsung Women Explorers." Our Amazing Planet, LiveScience.com, 30 April 2012.
  2. ^ Brearley Pilot's Licences." Treasures of the Battye Library, State Library of Western Australia. Retrieved: 15 July 2007.
  3. ^ Ignasher, Jim. "Stratford, CT – July 23, 1933." New England Aviation History, 30 December 2015.
  4. ^ "Fly ocean, crash near goal." Chicago Daily Tribune, 24 July 1933.
  5. ^ Helliwells aircraft component factory at Walsall airport." Black Country Bugle, 25 November 2010. Retrieved: 19 May 2013.
  6. ^ 'I shot down Amy Johnson's plane', The Guardian, 6 February 1999
  7. ^ הקלטת השיר על ידי ג'ק הילטון ותזמורתו, קליפ באתר יוטיוב
  8. ^ "Past Presidents." Women's Engineering Society. Retrieved: 21 November 2010.
  9. ^ "Amy Johnson." Hull History Centre via hullhistorycentre.org.uk. Retrieved: 14 December 2010.
  10. ^ "Plaque: Johnson, Amy (1903-1941)." English Heritage. Retrieved: 5 August 2012.
  11. ^ "CWGC Casualty Record: Johnson, Amy V. Commonwealth War Graves Commission. Retrieved: 10 January 2016.
  12. ^ Amy Johnson Primary School, Children's Centre and Playcentre, אתר האינטרנט של בית הספר
  13. ^ "Amy Johnson Lecture". Royal Aeronautical Society. 2015. Retrieved 27 January 2016.
  14. ^ "Tracey Curtis-Taylor finishes UK to Australia biplane flight." BBC. Retrieved: 9 January 2016.
  15. ^ מילות השיר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29712620איימי ג'ונסון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איימי_ג%27ונסון&oldid=1677610"