איידואים
איידואים (בלטינית: Aedui) היו שבט גאלי גדול, אחד משלושת השבטים הגאלים החשובים ביותר לצד הארוורנים והסקוואנים. שטחיהם נמצאו בין נהרות הסון והלואר. על פי טיטוס ליוויוס לקחו חלק במסעו של בלובסוס לאיטליה במאה ה-6 לפנה"ס. לאיידואים היו קשרים מבוססים היטב עם רומא והם אימצו מנהגים רומים רבים.
באמצע המאה ה-1 לפנה"ס ביקשו את עזרתה להדיפתו של אריוביסטוס הסואבי. בקשתם הייתה אחד הגורמים לכיבושה של גאליה כולה על ידי יוליוס קיסר שהשתמש בבקשות מעין אלה כדי להצדיק את מלחמת גאליה (58 - 50 לפנה"ס). האיידואים היו נאמנים לקיסר לאורך המלחמה, אך מרדו בו בסוף בשנת 52 והצטרפו לוורקינגטוריקס. התבוסה הגאלית במצור אלסיה הפסיקה את מרד האיידואים.
בשנת 21 לספירה מרדו בשלטונו של טיבריוס תחת מנהיגותו של יוליוס סקרוויר (Julius Sacrovir), אך הובסו על ידי גאיוס סיליוס. בהמשך היו הראשונים מבין הגאלים לקבל את האפשרות להיבחר לסנאט הרומי בעת שלטונו של קלאודיוס.
