איטלו קאלווינו

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. איטַלוֹ קָאלוִינוֹ (באיטלקית: Italo Calvino;‏ 15 באוקטובר 1923 - 19 בספטמבר 1985) היה סופר איטלקי. בין ספריו המפורסמים: "אבות אבותינו", "הערים הסמויות מעין" ו-"אם בלילה חורפי עובר אורח".

ביוגרפיה

קאלווינו נולד בסנטיאגו דה לאס וגאס שבקובה לבוטניקאים מריו קאלווינו ואוולינה מאמלי (צאצאית של גופרדו מאמלי). אחיו פלוריאנו קאלווינו הוא גאולוג ידוע. בתחילת חייו עבר עם משפחתו לאיטליה, שם התגורר במשך מרבית חייו.

הוא שהה בעיר האיטלקית סן רמו במשך כמעט עשרים שנה, וגויס לאוואנגווארדיסטי (Avanguardisti), תנועת נוער פשיסטית. במסגרת השתתפותו בתנועה לקח קאלווינו חלק בכיבוש הריביירה הצרפתית. בתקופה זו פגש את אוג'ניו סקלפרי, שעתיד להישאר חבר קרוב.

לאחר התלבטויות רבות אם לעבור להתגורר בטורינו או שמא במילאנו, עבר לבסוף לטורינו בשנת 1941. הוא תיאר לעיתים את בחירתו בהומור ונהג להגדיר את טורינו כ-"עיר רצינית אך עצובה".

בשנת 1943 הצטרף קאלווינו לחטיבת גריבאלדי שבמחתרת האיטלקית הפרטיזנית. יחד עם סקלפרי הקים את התנועה האוניברסיטאית הליברלית (MUL). לאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית האיטלקית.

קאלווינו סיים את לימודיו באוניברסיטת טורינו (אנ') בשנת 1947 עם עבודת גמר על ג'וזף קונרד, והחל לעבוד בעיתון הקומוניסטי ל'אוניטה ("L'Unità"; "האחדות"). הוא פתח במגעים למשך זמן קצר עם בית ההוצאה לאור "אֶיְנאודי", שקישר אותו לנורברטו בוביו, נטליה גינצבורג, צ'זרה פבזה, ואליו ויטוריני. יחד עם ויטוריני כתב בשבועון התרבותי של האוניברסיטה "Il Politecnico". הוא חזר לעבור עבור אינאודי בשנת 1950, כאחראי על הכרך הספרותי. באותה שנה ביקר בברית המועצות, ככל הנראה במטרה לבדוק אפשרות לקידום במפלגה הקומוניסטית.

ב-1952 כתב יחד עם ג'ורג'ו באסאני לאחד מהמגזינים של המפלגה, ועבד בשבועון המרקסיסטי Contemporaneo. ב-1957 עזב במפתיע את המפלגה הקומוניסטית, ומכתב ההתפטרות שלו פורסם בL'Unità.

למרות הסתייגותו החריפה מזרים והיותו קומוניסט, הוא הורשה להיכנס לארצות הברית- שם שהה שישה חודשים (ארבעה מהם בניו יורק), בעקבות הזמנה מקרן פורד. קאלווינו התרשם בעיקר מ"העולם החדש": "מן הסתם ביקרתי בדרום וגם בקליפורניה, אך תמיד הרגשתי ניו יורקי. העיר שלי היא ניו יורק". בארצות הברית הוא פגש את אסתר ג'ודית סינגר, שלה נישא לאחר כמה שנים בהוואנה, קובה, במהלך טיול לעיר הולדתו. במהלך הטיול הוא גם פגש את ארנסטו צ'ה גווארה.

באיטליה שב לכתוב ב"אינאודי", והחל לפרסם סדרה של סיפורים קצרים בשם "קוסמיקומיקס" במגזין הספרותי "קפה".

למותו של ויטוריני ב-1966 הייתה השפעה כבדה על קאלווינו, שחווה אז את מה שהוא הגדיר כ"דיכאון אינטלקטואלי".

ספריו שתורגמו לעברית

שביל קני העכביש (1947), ספרית פועלים, תש"ס 2000, תרגם אריאל רטהאוז.
אבות אבותינו (טרילוגיה הכוללת את: האביר שלא היה ולא נברא (1959), הרוזן החצוי (1952), הברון המטפס (1957) ), ספרית פועלים, 1978, תרגם גאיו שילוני.
סיפורי עם איטלקיים (1956), ספרית פועלים, תשמ"ט 1988, תרגם גאיו שילוני.
מרקובלדו או עונות השנה בעיר (1963), ספרית פועלים, תשנ"ה 1995, תרגמה ענת שפיצן.
קוסמוקומיקס (1965), הוצאת גוונים בשיתוף עם ספרית פועלים, תשנ"ו 1995, תרגמה ענת שפיצן.
טירת הגורלות המצטלבים (1969), ספרית פועלים, תשנ"ז 1997, תרגמה ענת שפיצן.
אהבות קשות (1970), ספרית פועלים, תשנ"ה 1995, תרגם גאיו שילוני.
הערים הסמויות מעין (1972), ספרית פועלים, תשמ"ד 1984, תרגם גאיו שילוני.
אם בלילה חורפי עובר-אורח (1979), ספרית פועלים, תש"ן 1990, תרגם גאיו שילוני.
מר פלומר (1983), ספרית פועלים, תשנ"ג 1993, תרגם גאיו שילוני.
תחת שמש היגואר (1986), ספרית פועלים, 1999, תרגם אריאל רטהאוז.
שיעורים אמריקאיים, זמורה-ביתן, 2012, תרגם והוסיף אחרית דבר: אריאל רטהאוז.