בלוק איטונג

בלוקי איטונג לפני בנייה

בנייה באיטונג, דימונה, 1963

בלוק איטוֹנג (באנגלית: Autoclaved Aerated Concrete - בטון תאי מאושפר באוטוקלב) הוא סוג של לבנה המצטיינת במסה עצמית נמוכה ובכושר בידוד תרמי ואקוסטי גבוה. בישראל, השם "איטונג" מזוהה עם חברת איטונג שמייצרת את הבלוק הלבן ועוד מספר מוצרים אחרים. השם "איטונג" הוא המותג המוביל בתחום בשוק הישראלי.

הרכב כימי ותהליך הייצור

בטון תאי מאושפר באוטוקלב מיוצר על ידי ערבוב של חול, סיד וחומר התפחה (בדרך-כלל אבקת אלומיניום או מגנזיום) ולפעמים גם צמנט אשר מעורבבים עם מים ונוצקים לתבנית גדולה. לאחר מספר דקות נוצרת ריאקציה המתפיחה את החומר לנפח כפול. לאחר כשעה וחצי נחתך החומר למידת הבלוק הרצויה באמצעות חוט או מסור פלדה. לאחר חיתוכם עוברים הבלוקים אשפרה באוטוקלב (אשפרה בחום ולחץ) בטמפרטורה של 180 מעלות צלזיוס ובלחץ של 10 אטמוספירות למשך 10 שעות. בתהליך האשפרה, מתקשר הסיד החופשי עם גרגרי החול תוך יצירת "הידרוסיליקטים" יציבים. בשנות ה-30 בגרמניה פותחו לבנים דומות לאיטונג שתהליך ייצורן אינו דורש אשפרה באוטוקלב.

פיתוח הבלוק

בלוקי האיטונג פותחו לראשונה בשוודיה בשנת 1924. השימוש בבלוק זה היה עד לשנות השמונים בעיקר ביציקות תקרה, במטרה להפחית את משקלה העצמי. החל משנות התשעים נפוץ השימוש בבלוק איטונג גם בבניית קירות חוץ לשם יצירת בידוד תרמי משום שיש בו בועות אוויר המבודדות תרמית. הבלוק בתצורתו הסופית נקבובי (מכיל כ-50% אוויר), בעל פאות ודפנות ישרים, קל משקל ופריך.

ייצור בישראל

בלוק האיטונג הובא לישראל בשנת 1950 על ידי יצחק מנדלבליט (1903-1953), יהודי ישראלי יליד אוקראינה, שרכש את הידע והטכנולוגיה להקמת מפעל איטונג בישראל ישירות ממנהלי מפעל איטונג השוודי. מנדלבליט גייס מממנים מקרב יהדות ארצות הברית ויסד את המפעל שנמצא בפארק תעשייה קיסריה שליד פרדס חנה. כיום בישראל שלושה יצרנים של בלוק איטונג, איטונג בע"מ ו-"אשקלית" (באזה"ת עד הלום) ו- ״בי. בי. מדיום לעסקים בע״מ״ אשר מייצרים אותם על פי תקן ישראלי מספר 268.

תקן

בלוק האיטונג, עשוי מחומרים טבעיים שאינם פולטים קרינה, כמו: אגרגטים, חול, צמנט, סיד, מים ואוויר. בנוסף איטונג עומד בתקן שמירה על הסביבה, לאורך כל חיי המוצר, משלב הייצור ועד לשלבי הריסת המבנה, במגוון פרמטרים: שימוש מינימלי במחצבים ומשאבי טבע. מחזור חומרי גלם בכל שלבי הייצור. בשריפה לא נפלטים גזים רעילים, אין צורך במיגון מיוחד בעבודה עם החומר. תהליך הייצור, ההובלה והשינוע, חוסך באנרגיה. ניתן למחזר בלוקים ושאריות מאתר הבנייה. עומד בכל התקנים הנדרשים בארץ (התו הירוק ומכון התקנים) וכן בתקן IBU מגרמניה להגנת הסביבה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלוק איטונג בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בלוק איטונג33447631Q916964