איזבל אברהרט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. איזבל וילהמן מארי אברהארטאנגלית: Isabelle Wilhelmine Marie Eberhardt,‏ 17 בפברואר 1877 - 21 באוקטובר 1904) הייתה חוקרת וסופרת משווייץ.

ביוגרפיה

כנערה קיבלה חינוך ביתי מאביה. פרסמה סיפורים קצרים תחת שם עט. התעניינה בצפון אפריקה, ונחשבת ככותבת בקיאה בנושא אף על פי שלמדה אותו רק דרך התכתבות. לאחר הזמנה מצלם לואי דוד, אברהארט עברה לאלג'יריה במאי 1897. היא התלבשה כגבר והתאסלמה ואימצה את השם סי מחמוד סעדי. הייתה חריגה בהתנהגותה והדבר גרם לה להיות מנודה בקרב המתיישבים האירופיים באלג'יריה והממשל הצרפתי.

קבלתה של אברהארט על ידי קאדריה, מסדר אסלאמי, שכנע את מנהל הצרפתים שהיא מרגלת או עוסקת בתעמולה. היא שרדה ניסיון התנקשות זמן קצר לאחר מכן. בשנת 1901 הממשל הצרפתי הורה לה לעזוב את אלג'יריה, אבל אישרו לה לחזור בשנה הבאה, אחרי שתתחתנה עם החייל האלג'ירי סלימאן איהנני. בעקבות חזרתה, אברהארט כתבה עבור עיתון שנערך על ידי ויקטור ברוקהד. בשנת 1904, בגיל 27, היא נהרגה בשיטפון ב- Aïn Sefra.

בשנת 1906 ברוקאנד התחיל לפרסם את היצירות שלה. הם זכו לשבחי ביקורת. לאחר מותה היא הפכה לסמל של שחרור משלטון צרפתי. מספר רחובות נקראו בשמה בביקאר ובאלג'יריה. 

חייה היו הנושא של מספר יצירות, ביניהן הסרט "איזבל אברהארט" (1991) והאופרה "שיר מתוך סערה: חייה ומותה של איזבל אברהארט" (2012).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזבל אברהרט בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31898710איזבל אברהרט