אידה הנדל

אידה הֶנדֶל (באנגלית: Ida Haendel;‏ 15 בדצמבר 1928 – 30 ביוני 2020) הייתה כנרת בריטית-יהודייה, ילידת פולין.

ביוגרפיה

הנדל נולדה בדצמבר 1928 בעיירה חלם שבפולין. החלה בהיכרות עם הכינור כבר בגיל שלוש, ובגיל שבע החלה ללמוד אצל מייצ'סלב מיכאלוביץ', תלמידו של ליאופולד אאואר, באקדמיה למוזיקה ע"ש פרדריק שופן בוורשה. בין השנים 1935–1939 למדה הנדל אצל קרל פלש בלונדון, ובהמשך למדה אצל ג'ורג'ה אנסקו. ב-1937 ניגנה לראשונה בבריטניה, בהיכל המלכה (Queen's Hall) תחת שרביטו של הנרי ווד. במהלך מלחמת העולם השנייה ניגנה במפעלים ובעבור חיילים בריטיים ואמריקאיים. בשנת 1946 ניגנה לראשונה בארצות הברית, ובין השנים 1948–1949 הקליטה עם תזמורת פילהרמוניה בניצוחו של רפאל קובליק את הקונצ'רטי לכינור מאת לודוויג ואן בטהובן ומקס ברוך. היא המשיכה להקליט גם בגיל מתקדם ובשנת 2003 הקטליה עם ולנטינה ליסיצה.

בשנת 1952 עברה הנדל למונטריאול. ב-1970 הוציאה לאור את האוטוביוגרפיה שלה, Woman with Violin ("אישה עם כינור"). בשנת 1979 עברה למיאמי, שם נפטרה ב-30 ביוני 2020.

בשנת 1991 הוענק לה תואר "מפקדת" של מסדר האימפריה הבריטית (CBE), וב-1993 העניק לה הנסיך צ'ארלס תואר דוקטור לשם כבוד מטעם הקולג' המלכותי למוזיקה.

הנדל ניגנה על כינור תוצרת אנטוניו סטרדיווארי משנת 1696, וכן על כינור משל ג'וזפה גוארנרי.

ביקרה והופיעה בישראל עשרות פעמים, החל משנות ה-50.

אוטוביוגרפיה

• Ida Haendel, Woman with Violin: an autobiography, London: Gollancz, 1970, מסת"ב 0-575-00473-8

קישורים חיצוניים

• רות רוזנפלדר, אידה הנדל, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• הכנרית אידה הנדל הגיעה, מעריב, 6 בינואר 1950
• י. פינקלסטון (לונדון), המיתרים המרירים של אידה הנדל, מעריב, 22 במאי 1970 (עם צאת ספרה האוטוביוגרפי)
• דרור גרין, הוא פסנתר והיא כינור, באתר ynet, 29 בספטמבר 2000 עם צאת אלבום של אידה הנדל וולדימיר אשכנזי)
• אורה בינור, הווירטואוזית: מסע נוסטלגי עם אידה הנדל, באתר nrg‏, 3 באוגוסט 2009
• ריאיון עם אידה הנדל, יעקב אחימאיר, "רואים עולם"
• אמיר מנדל, הכנרת אידה הנדל מתה בגיל 91, באתר הארץ, 2 ביולי 2020

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30050412אידה הנדל