איגנץ בריל
איגנץ בריל (בגרמנית: Ignaz Brüll; 7 בנובמבר 1846 - 17 בספטמבר 1907) היה פסנתרן ומלחין יהודי יליד מוראביה, שחי ופעל בווינה.
האופרות של בריל כוללות את "צלב הזהב" (Das Goldene Kreuz), שנכללה ברפרטואר האופראי למשך כמה עשורים לאחר הפקתה הראשונה בשנת 1875, אך במשך הזמן נשכחה לאחר שהמשטר הנאצי אסר על הצגתה עקב מוצאו היהודי של בריל. בריל כתב גם מספר לא גדול של יצירות בנויות היטב לאולם הקונצרטים ולרסיטלים. סגנונו של בריל היה מלא-חיים אך שמרני בגלוי, במורשתם של מנדלסון ושומאן.
בריל זכה להערכה רבה גם כפסנתרן קונצרטים רגיש. ברהמס הזמין דרך קבע את בריל לנגן עמו בהופעות פרטיות עיבודים לארבע ידיים של יצירותיו החדשות. למעשה, בריל היה חבר בולט בחוג ידידיו המוזיקליים והספרותיים של ברהמס, שהוא ואשתו הרבו לארח.
בשנים האחרונות, זכתה המוזיקה הקונצרטנטית של בריל לתחייה מחודשת על גבי תקליטורים, ואפשר להשיג הקלטות מבוקשות של הקונצ'רטי לפסנתר ושל יצירות לא-ווקאליות אחרות שלו.
בשנת 1872 התמנה בריל לפרופסור במכון הוראק בווינה.[1]
הערות שוליים
31292581איגנץ בריל