אחמד פואד נגם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אחמד פואד ניג'םערבית: احمد فؤاد نجم; 22 במאי 1929‏ - 3 בדצמבר 2013) היה משורר מצרי. ניג'ם היה ידוע בזכות שירתו הלאומית והמהפכנית בשפה הערבית מצרית ובעבודתו עם המלחין והזמר המצרי שייח' אימאם (1918–1995). יש שראו בניג'ם גיבור עממי.[1]

תחילת דרכו

ניג'ם נולד בשנת 1929 במחוז א-שרקיה במצרים למשפחת פלאחים. אמו, האנם מורסי ניג'ם, הייתה עקרת בית, ואביו מוחמד עיזאת ניג'ם, היה שוטר. ניג'ם היה אחד מ-17 ילדים במשפחתו. בדומה למשוררים וסופרים מצרים אחרים בדורו, את השכלתו היסודית רכש בכותאב, מעין "תלמוד תורה" מוסלמי, אשר נוהל על ידי רשת החינוך של אל-אזהר.

לאחר מות אביו עבר ניג'ם להתגורר עם דודו חוסיין בזקאזיק, אולם בשנת 1936 הועבר לבית יתומים, שם פגש בזמר המצרי הידוע עבד אל-חלים חאפז. בשנת 1945, בגיל 16, עזב את בית היתומים ושב לכפרו, שם עבד כרועה. מאוחר יותר עקר לקהיר במטרה להתגורר עם אחיו, אולם האח גירשו מביתו והוא נאלץ לשוב לכפרו. הוא עבד באחד מבסיסי הצבא האנגלי בעודו מסייע למורדים מצרים. עם נסיגת הצבא הבריטי מרוב שטחה של מצרים החל ניג'ם עובד כפועל בית חרושת ממשלתי. הוא נידון לשלוש שנות מאסר לאחר שזייף טופס רשמי, ובתקופת היותו אסיר השתתף בתחרות כתיבה שאורגנה על ידי המועצה המצרית העליונה לאמנויות וזכה במקום הראשון. לאחר מכן פרסם, עוד בעודו אסיר, את אסופת שיריו הראשונה בשם "תמונות מן החיים ובית הכלא". שיריו נכתבו בשפה ערבית מצרית עממית. לאחר שחרורו התקבל לעבודה כפקיד בארגון לעמי אסיה ואפריקה. הוא אף החל להקריא את שיריו באופן קבוע ברדיו המצרי. ניג'ם התגורר בחדר בודד על גג בניין ברובע בולאק, סמוך למרכז העיר בקהיר, עת פגש במלחין והמשורר שיך אימאם, אשר הפך לשותפו לחדר ויחד שרו את שיריו. במהלך חייו נכלא ניג'ם מספר פעמים על רקע דעותיו הפוליטיות ובמיוחד על רקע הביקורת הנוקבת שמתח על נשיאי מצרים גמאל עבד אל נאצר, אנואר סאדאת וחוסני מובארכ.[2]

הוקרה ופרסים

בשנת 2013 זכה ניג'ם בפרס הנסיך קלאוס על "יושרתו חסרת הפשרות".[3][4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29453663אחמד פואד נגם