אות'רין לוסי
| לידה | מחוז מרנגו, אלבמה, ארצות הברית |
|---|---|
| השכלה |
אקדמיית לינדן מכללת מיילס אוניברסיטת אלבמה |
אות'רין חואניטה לוסי (באנגלית: Autherine Juanita Lucy; 5 באוקטובר 1929 - 2 במרץ 2022) הייתה פעילה אמריקאית, הסטודנטית האפרו-אמריקאית הראשונה שלמדה באוניברסיטת אלבמה, בשנת 1956.[1] גירושה מהמוסד האקדמי מאוחר יותר באותה שנה הביא להתפטרותו של נשיא האוניברסיטה אוליבר קרמייקל.[2][3] כעבור שנים, האוניברסיטה אפשרה לה ללמוד לתואר שני, ומגדל השעון באוניברסיטה נקרא על שמה.[4]
ביוגרפיה
לוסי נולדה בשילה, קהילה לא מאוגדת במחוז מרנגו באלבמה (אנ'). אביה מילטון קורנליוס לוסי[5] ואמה מיני מוד הושע[5] היו איכרים. היא הייתה הילדה הצעירה ביותר במשפחה של חמישה בנים וארבע בנות.[6] המשפחה החזיקה 110 דונם, ואביה של לוסי עבד גם כנפח, והכין סלים וידיות גרזן להשלמת הכנסותיהם.[5] לאחר שלמדה בבית הספר הציבורי בשילה עד כיתה י', החלה ללמוד באקדמיית לינדן בלינדן, אלבמה.[7] היא סיימה את לימודיה בשנת 1947, והמשיכה ללמוד באוניברסיטת סלמה בסלמה במשך שנתיים, ולאחר מכן למדה במכללת מיילס ההיסטורית בפיירפילד. היא סיימה תואר ראשון באנגלית במכללת מיילס בשנת 1952.
ביטול ההפרדה הגזעית באוניברסיטת אלבמה
בספטמבר 1952 לוסי וחברתה, פולי מאיירס, פעילת זכויות אזרח בארגון ה-NAACP, פנו לאוניברסיטת אלבמה, בבקשה להתקבל לתואר שני, לא מסיבות פוליטיות אלא כדי לקבל את החינוך הכי טוב שהמדינה מציעה. למרות שרישום נשים התאפשר בעת ההיא, רישומן בוטל כאשר רשויות האוניברסיטה גילו שהן לא לבנות. בתמיכת ה-NAACP האשימו לוסי ומאיירס את האוניברסיטה באפליה על רקע גזעי בתיק בית משפט שנדון כמעט שלוש שנים עד החלטתו. בזמן ההמתנה לפסק הדין עבדה לוסי כמורה לאנגלית בקרתגו, מיסיסיפי, וכמזכירה בחברת ביטוח.[8] ב־29 ביוני 1955, ה-NAACP קיבל צו בית משפט המונע מהאוניברסיטה לדחות את בקשות הקבלה של לוסי ומאיירס (שהתחתנה ואז נקראה פולי מאיירס הדסון) על פי גזען.[9] לבסוף התקבלה לוסי לאוניברסיטה, אך האוניברסיטה דחתה את קבלתה של הדסון בטענה, שסטודנטית שהרתה לפני הנישואין הפך אותה לסטודנטית לא מתאימה. למרות שלוסי התקבלה רשמית, עדיין נאסר עליה להתגורר במעונות ולאכול בחדרי האוכל. כעבור ימים תיקן בית המשפט את הצו שהחיל על כל שאר הסטודנטים האפרו-אמריקאים המבקשים להתקבל.[10] דירקטוריון האוניברסיטה קיווה שללא מאיירס-הדסון, לוסי תחליט מרצונה לוותר על רעיון הקבלה. אבל הדסון ואחרים עודדו אותה מאוד, וב-3 בפברואר 1956 נרשמה לוסי כסטודנטית לתואר שני ללימודי ספרנות והפכה לאפרו-אמריקאית הראשונה שהתקבלה אי פעם לבית ספר ציבורי לבן או לאוניברסיטה במדינה.[11][12]
לוסי השתתפה בשיעור הראשון שלה ביום שישי, 3 בפברואר 1956. ביום שני, 6 בפברואר 1956, פרצו מהומות בקמפוס והמון של יותר מאלף גברים הפיל את המכונית בה דיקן הנשים הסיע את לוסי בין השיעורים. לוסי קיבלה איומים על חייה וביתו של נשיא האוניברסיטה נרגם באבנים.[13] המשטרה הוזעקה כדי להבטיח את נוכחותה. עד היום, נחשבת הפגנה זו כאלימה ביותר, שלאחר פסק דין בראון נגד מועצת החינוך. לאחר המהומות, האוניברסיטה השעתה את לוסי מבית הספר מכיוון שדאגה לביטחונה.[8]
לוסי נודעה ותוארה כ"ארכיטקטית של האינטגרציה במערכת החינוך של אלבמה."[14] ת'ורגוד מרשל עזר לזכות בפרשת התפלגות בית המשפט העליון בשנת 1954, פסק דין בראון נגד מועצת החינוך. בהחלטה נאמר כי הפרדה גזעית בבתי ספר ציבוריים אינה חוקתית.[15] תורג'וד מרשל האמין שאם בית המשפט העליון יכריע במשהו, אז שאר מדינות ארצות הברית יבצעו את החלטתו. עורכי הדין של לוסי ו-NAACP, כולל ארתור שורס ומרשל סייעו בבניית תביעה נגד האוניברסיטה מכיוון, שהם האמינו שבית הספר עזר לאספסוף הלבן בכך שלא היה סיפק הגנה ללוסי ומנע מממנה ללמוד. בתמיכת האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים (NAACP) כולל תורג'וד מרשל, שפעל כאחד מעורכי הדין שלה, ניהלה סדרה של הליכים משפטיים שנמשכו בין השנים 1953 עד 1955.[16]
בעוד שלוסי הרגישה מובסת מהגירוש והפסד בתיק בית המשפט, מרשל, שיהפוך לשופט בית המשפט העליון האפרו-אמריקאי הראשון בשנת 1967, חשב אחרת. במכתב ללוסי הוא כתב:
"מה שלא יקרה בעתיד, זכרו כל הנוגעים בדבר, שתרומתכם נעשתה לשוויון זכויות לכל האמריקנים וכי עשיתם כל שביכולתכם כדי להביא לכך."[17]
לוסי ו-NAACP עתרו לבית המשפט נגד חבר הנאמנים, נשיא האוניברסיטה ודיקן הנשים בגין מניעה להיכנס לחדר האוכל והמעונות, ונגד ארבעה גברים אחרים (שאינם קשורים לאוניברסיטה) בגין השתתפותם במעשי האלימות.[18] ב־29 בפברואר הורה בית המשפט הפדרלי בבירמינגהם להחזיר את לוסי לאוניברסיטה והורה כי על האוניברסיטה לנקוט באמצעים נאותים כדי לספק לה הגנה. נאמני האוניברסיטה גירשו אותה לצמיתות על רקע טכני. האוניברסיטה השתמשה בתיק בית המשפט כהצדקה לסילוקה לצמיתות וטענה כי לוסי השמיצה את האוניברסיטה ולכן לא ניתן לקבל אותה כסטודנטית.[10]
ה-NAACP, שהרגיש כי צעדים משפטיים נוספים חסרי טעם, לא התנגד להחלטה זו. לוסי נענתה.
באפריל 1956, התחתנה לוסי עם יו פוסטר לימים שר בממשלת מדינת טקסס אותו הכירה במכללת מיילס. במשך כמה חודשים לאחר מכן היא הפכה להיות תומכת בזכויות האזרח, ונאמה בפגישות NAACP ברחבי הארץ. אך בסוף השנה הופסקה מעורבותה הפעילה בתנועה לזכויות האזרח.
נשיא האוניברסיטה אוליבר קרמייקל התפטר כתוצאה מהתנגדות הנאמנים לקבלתה של לוסי לאוניברסיטה.[3]
שנים מאוחרות יותר: המורשת של לוסי
לאחר שלוסי גורשה מהאוניברסיטה, תורגוד מרשל שהיה מודאג מביטחונה הביא אותה לניו יורק כדי שתשהה בביתו איתו ועם אשתו ססיליה. לוסי אמרה מאוחר יותר, "פשוט הרגשתי כל כך בטוחה עם מר מרשל ואשתו... כמה אסירת תודה שהייתי כל השנים על ההגנה והחסד שנתן לי."[15]
בשבע-עשרה השנים הבאות התגוררו לוסי ומשפחתה בערים שונות בלואיזיאנה, מיסיסיפי וטקסס. המקרה הקשה עליה בתחילה למצוא עבודה כמורה. היא ומשפחתה חזרו לאלבמה בשנת 1974, ולוסי עבדה במערכת החינוך בבירמינגהם.[8]
באפריל 1988 ביטלה אוניברסיטת אלבמה רשמית את גירושה של לוסי. היא נרשמה לתואר שני בחינוך בשנה שלאחר מכן וקיבלה תואר שני במאי 1992. במהלך טקס הכניסה, אוניברסיטת אלבמה חשפה דיוקן שלה באיגוד הסטודנטים. בכיתוב נכתב "היוזמה והאומץ שלה זכו בזכותם של סטודנטים מכל הגזעים ללמוד באוניברסיטה. היא אחות לחברותא זטה פי בטא."[19]
ב-3 בנובמבר 2010 נקרא מגדל השעון על שמה, ויויאן מלון ג'ונס וג'יימס הוד − שלושה אנשים שהיו חלוצים במעשיהם באוניברסיטת אלבמה.[20] הכיכר (כיכר מלון-הוד) נמצאת ליד אודיטוריום פוסטר, שם, בשנת 1963, ניסה מושל אלבמה, ג'ורג' וולאס ללא הצלחה למנוע ממלון והוד להירשם לאוניברסיטה.[21] גובה מגדל השעון 40 רגל (12 מטרים) למגדל הלבנים יש בסיס המציג לוחות ברונזה המתארים את מאבקם האישי של לוסי, מאלון והוד. בנוסף, ב־15 בספטמבר 2017 הוטבע לכבודה שלט ליד אולם גרייבס (בית המכללה לחינוך) בקמפוס. UA.[22] לוסי נאמה בטקס הסיום והשוותה את הקהל שקיבל את פניה עם השנאה שנתקלה בה בפעם הראשונה שנכנסה לאוניברסיטה.[23]
במאי 2019 השתתפה לוסי בטקס של אוניברסיטת אלבמה, שם הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד.[24]
מורשתה של לוסי נמשכת באוניברסיטת אלבמה עם מלגה בסך 25,000 דולר על שמה ותמונה של לוסי תלויה באוניברסיטה משנת 1992.[17][5]
האחיינית הגדולה של לוסי, ניקמה ויליאמס, היא חברה בסנאט של מדינת ג'ורג'יה ויו"ר המפלגה הדמוקרטית של ג'ורג'יה.[25]
לוסי נפטרה ב-2 במרץ 2022.[26]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Civil rights pioneer Vivian Jones dies". USA Today. 2005-10-13. נבדק ב-2007-11-23.
- ^ https://www.apr.org/post/expelled-1956-autherine-lucy-foster-receives-honorary-doctorate-university-alabama
- ^ 3.0 3.1 "Education: Goodbye to 'Bama". Time. 19 בנובמבר 1956. נבדק ב-28 באוגוסט 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Jasmine Hollie, University of Alabama to hold public dedication of Autherine Lucy Hall, The Tuscaloosa News, 3 בינואר 2022
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 "Autherine Lucy". National Women's History Museum (באנגלית). נבדק ב-2020-02-24.
- ^ Autherine J. Lucy, "Miss Autherine Lucy Tells of Hectic Alabama U. Crusade." Atlanta Daily World, February 9, 1956, p. 1.
- ^ Ethel L. Payne, "Autherine Lucy Youngest of Nine in Alabama Family." Chicago Defender, February 8, 1956, p. 5.
- ^ 8.0 8.1 8.2 Palmer, Colin A. (2006). Encyclopedia of African-American Culture and History. Web: Gale Virtual Reference Library. pp. 1346–1347. נבדק ב-15 במאי 2015.
{{cite book}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, May 2019) - ^ Clark, E. Culpepper (1993). The Schoolhouse Door: Segregation's Last Stand at the University of Alabama. New York, Oxford: Oxford University Press. p. 55. ISBN 978-0817354336.
- ^ 10.0 10.1 Huges, Longston; Meltzer, Milton; Lincoln, C. Eric; Spencer, Jon Michael (1971). A Pictorial History of African Americans. Crown Publishers, Inc. pp. 306–307.
- ^ Clark, p.56
- ^ Roberts, Gene and Hank Klibanoff (2006). The Race Beat: The Press, the Civil Rights Struggle, and the Awakening of a Nation. New York: Alfred A. Knopf. pp. 129–131. ISBN 0-679-40381-7.
- ^ Huges, Longston; Meltzer, Milton; Lincoln, C. Eric; Spencer, Jon Michael (1995). A Pictorial history of African Americans. crown Publishers, Inc. pp. 306–307.
- ^ Miller, Ryan W. "1st black to attend University of Alabama got threats in 1956. Now, she's getting an honorary degree". USA TODAY (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-02-24.
- ^ 15.0 15.1 "Autherine Lucy and the University of Alabama". www.americaslibrary.gov. נבדק ב-2020-02-24.
- ^ Mack, Dwayne (2008-03-24). "Autherine Juanita Lucy (1929 - ) •" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-02-24.
- ^ 17.0 17.1 "An Indomitable Spirit: Autherine Lucy". National Museum of African American History and Culture (באנגלית). 2017-10-11. נבדק ב-2020-02-24.
- ^ Polski, Ph.D., Harry A.; Kaiser, Ernest (1971). The Negro Almanac: The Black Experience in America. Bellwether Publishing Company. p. 39–30.
- ^ Clark, p.260.
- ^ "Malone-Hood Plaza, Autherine Lucy Clock Tower at UA's Foster Auditorium to be Dedicated Nov. 3". The University of Alabama. 25 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2016. נבדק ב-6 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dunn, Robert Andrew (25 בנובמבר 2008). "Stand in the Schoolhouse Door". The Encyclopedia of Alabama. נבדק ב-6 בפברואר 2016.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה) - ^ Taylor, Drew (16 בספטמבר 2017). "UA honors first black student Autherine Lucy". Tuscaloosa News. נבדק ב-19 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Monument to Autherine Lucy Foster is one we can (and should) all love". AL.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-09-30.
- ^ "University of Alabama honors its first black student who was removed because of riots". www.msn.com. נבדק ב-2019-05-09.
- ^ Edwards, Breanna (6 בדצמבר 2019). "Georgia State Sen. Nikema Williams On Continuing The Legacy Of The Civil Rights Movement". Essence. נבדק ב-20 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Richard Goldstein, Autherine Lucy Foster, First Black Student at U. of Alabama, Dies at 92, 3 בפברואר 2022
