אופק (פדולוגיה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מלבד השכתוב הכללי, מן הראוי להביא מקורות כלשהם.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מלבד השכתוב הכללי, מן הראוי להביא מקורות כלשהם. |
בפדולוגיה, אופק הוא שכבת קרקע המקבילה לפני השטח ושונה מבחינה פיזית מהאופק שמעליה (אם קיים) ומהאופק שמתחתיה. האופקים השונים נוצרים מפעילות גאולוגית (חומר האב), אקלים, פעילות חקלאית על הקרקע, פעילות ביולוגית וזמן היווצרות הקרקע. בקרקעות בלויות במיוחד (לדוגמה כתוצאה ממשקעים רבים) הקרקע מקבלת תכונות אחידות פחות או יותר לעומקה וקשה להבדיל בין האופקים השונים.
בקרקעות שונות ישנם אופקים שונים, וגם עובי האופק משתנה מקרקע לקרקע ואף באותה קרקע בהתאם לטופוגרפיה במקום ספציפי שנבדק. בדרך כלל מתארים פדולוגים 4 או 5 אופקים בכל קרקע, והתיאור נעשה על ידי הצבע בכל אופק, אחוז הגיר, מרקם הקרקע בכל אופק (חרסית, טין, חול) אחוז החומר האורגני, הרכב הקרקע מבחינה כימית. במקומות שונים בעולם מתארים את אופקי הקרקע בצורות מעט שונות. כך לדוגמה בארצות הברית אחד מהמאפיינים של האופק הוא העובי שלו, ואילו באוסטרליה - לא.
את האופקים מתארים באותיות לטיניות גדולות, ומקובל לתאר את האופקים בקרקע כללית כ-OABCR.
הסברים על האופקים השונים
- O - Organic זוהי השכבה העליונה של הקרקע, בעלת חומר אורגני רב בשלבים שונים של ריקבון. נשירה של עלים שנמצאת מעל הקרקע אינה נחשבת לחלק מהאופק הזה מכיוון שאינה מכילה חלקיקים מינרליים ולכן אינה נחשבת לחלק מהקרקע. אם העלים יישארו בשטח הם יתחילו תהליך של קומפוסטיציה ויצטרפו תחילה לאופק O.
- A - שכבת קרקע עם מינרליים חומר אורגני שעבר תהליך קומפוסטציה באופק שמעליו ונשטף לאופק A. באופק זה מתקיימים מרב התהליכים הביולוגיים בקרקע.
- B - אופק זה עני בחומרים אורגניים, ומכיל את פירוק חומר המוצא מהשכבה שמתחתיו. בהתאם לכך הוא מורכב בעיקר ממרכיביו הכימיים של חומר המוצא.
- C - חומר המוצא לפני שעבר תהליכי פירוק כימיים ולאחר שעבר תהליכי פירוק פיזיקליים. לרוב חומר המוצא הוא סלע, אך לעיתים זה חומר אחר (כמו בפארק אריאל שרון).
