ביולוגיה התפתחותית

ביולוגיה התפתחותית היא ענף בביולוגיה העוסק בחקר ההתפתחות של היצורים החיים, ברמת הפרט. הביולוגיה ההתפתחותית היא מהתחומים הראשיים בביולוגיה והיא נמצאת נכון לתחילת המאה ה־21 בחזית המחקר הביולוגי.

הביולוגיה ההתפתחותית קשורה במובנים רבים לביולוגיה האבולוציונית, אך ההבדל ביניהן עקרוני: בשעה שהאבולוציה עוסקת בהתפתחותם של מינים במרוצת הדורות, על פני אלפי ומיליוני שנים, הרי שהביולוגיה ההתפתחותית עוסקת בהתפתחות האינדיבידואלית של היצור ברמת הפרט הבודד – מראשית קיומו של היצור (תא מופרה, למשל) ועד למותו.

התפתחותו של יצור רב-תאי בוגר מתא בודד טומנת בחובה כמה מהחידות הגדולות ביותר של הביולוגיה. התא המופרה מכיל את כל המידע הדרוש להתפתחות היצור, והאופן שבו מידע זה מיושם עדיין אינו מובן דיו.

לביולוגיה ההתפתחותית מספר תחומי משנה:

אמבריולוגיה: חקר התפתחות העובר.
ביולוגיה התפתחותית מולקולרית: חקר התפתחות היצורים ברמת התא הבודד; התמיינות תאים, השתקת והגברת גנים (דבר הגורם להתמיינות), אפופטוזה, איתות בין-תאי המתניע או בולם תהליכי התמיינות, גנים הומאוטיים (הקובעים את המיקום של חלקי הגוף השונים ביצורים מפותחים).
ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית: תחום חדש יחסית (מתחילת שנות ה־90 של המאה ה־20) המשלב בין אבולוציה וביולוגיה התפתחותית. תחום זה חוקר מנגנונים אבולוציוניים הגורמים לשינויים בהתפתחות של יצורים הקרובים זה לזה.
ביולוגיה התפתחותית של מערכת העצבים.