אולפני אילינג

אולפני אילינג הם אולפני טלוויזיה וקולנוע הפועלים בשכונת אילינג במערב לונדון. האולפנים החלו את פעולתם בשם "אולפני אילינג" בשנות ה-30, וידעו תקופת זוהר בה ייצרו קומדיות הנחשבות כיום לקלאסיות, בשנות ה-50. בסוף שנות ה-50 הופסק ייצור הסרטים תחת השם "אולפני אילינג" אך חודש לקראת אמצע שנות ה-90, והוא ממשיך אף כיום (2009).

היסטוריה

האולפנים הם בין אולפני הסרטים הוותיקים בעולם. במקום פעלו מפיקי קולנוע שונים וביניהם ויל בארקר מחלוצי הקולנוע הבריטי, שהקים את האולפנים במקום בשנת 1896 ובזיל דין, שרכש את האולפנים בשנת 1929. בשנת 1931 החל דין להסריט במקום סרטים במסגרת חברת "אולפני אילינג". בשנת 1933 הוחלף שם החברה ל-"Associated Talking Pictures" (סרטים מדברים מאוגדים), ובמקום הוסרטו כ-60 סרטים עד לשנת 1938 בה רכש את החברה איל הקולנוע מייקל בלקון בשיתוף עם חברת MGM. בלקון החל מחדש להשתמש בשם "אולפני אילינג". בשנת 1944 נרכשה החברה על ידי תאגיד ראנק, אך המשיכה בפעילותה הקולנועית תחת שמה.

בשנות ה-30 ושנות ה-40 הפיקה החברה בעיקר קומדיות בהשתתפות בדרנים כג'ורג' פורמבי שהיה ידוע כזמר ונגן יוקולילי-בנג'ו, וויל היי שרכש את פרסומו על במת המיוזיק הול. כן עסקה החברה בהסרטת סרטי תעודה. החברה הייתה חלוצה בשימוש בבמאי תעודה ליצירת סרטי מלחמה בעלי מראה ריאליסטי.

לאחר המלחמה החלה אילינג בייצור קומדיות, שהפכו לסימן ההיכר של האולפן, ונקראות עד היום "קומדיות אילינג". אלו היו לעיתים סאטיריות באופן קליל ונראו כמשקפות מאפיינים שונים של האופי הבריטי והחברה הבריטית. סרטים אלו נחשבים כיום כקלאסיקה של הקולנוע הבריטי, וכלולים בין הקומדיות המשובחות ביותר שהופקו מעולם. הקומדיות זכו במספר פרסי אוסקר ומספר פרסי באפט"א ופרסים נוספים.

בשנת 1955 רכש ה-BBC את האולפנים, על אף שהפקות הנושאות את הכותרת "אולפני אילינג" המשיכו להיווצר באולפני MGM באלזטרי למשך שנתיים נוספות. ה-BBC השתמש באולפנים לצילומי סדרות טלוויזיה ידועות כגון "הבלש המזמר" (1986) וסדרות רבות נוספות.

בשנת 1995 נרכשו האולפנים על ידי בית הספר הלאומי לטלוויזיה וקולנוע, ובאמצע שנות ה-2000 נרכשו על ידי קבוצת אנשי עסקים בראשות אורי פרוכטמן, ברנבי תומפסון, הארי הנדלסמן וג'ון קאו. בשנת 2001 החל האולפן ביצירת סרטים בכותרת "אולפני אילינג" והוא ממשיך בכך עד היום.