אולי דריקסון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אולריקה פאצלט (גרמנית: Ulrike Patzelt; ‏8 באוגוסט 1944 - 18 בפברואר 2005), הידועה כאולי דריקסון, הייתה דיילת אוויר במהלך חטיפת טיסה 847 של TWA על ידי טרוריסטים מ"ארגון המדוכאים עלי אדמות", קבוצה הקשורה לארגון חזבאללה. דריקסון זכתה להערכה על מתן סיוע והגנה על 152 הנוסעים וחברי הצוות.

דריקסון נולדה באזור צ'כיה של היום להורים ממוצא גרמני. היא והוריה גורשו למזרח גרמניה בשנת 1945, ואחר כך ברחה המשפחה למערב גרמניה. דריקסון היגרה לארצות הברית בשנת 1967, שם עבדה כדיילת אוויר בחברת TWA.

באוגוסט 2003, בהיותה עדיין דיילת אוויר בחברת דלתא נתיבי אוויר, אובחנה דריקסון כחולת סרטן. היא מתה ב-18 בפברואר 2005, בגיל 60.

טיסה 847

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חטיפת טיסה 847 של TWA

בשנת 1985, נחטף המטוס בו עבדה בעת טיסה 847 בין אתונה לרומא על ידי שני חוטפים שלא דיברו אנגלית, אבל דריקסון הצליחה לתקשר עם אחד מהחוטפים בגרמנית, ולבסוף רכשה את אמונם. הדבר הציב אותה כמתרגמת בין צוות המטוס והחוטפים. בשלב מסוים, החוטף האכזר מבין השניים הציע לה להינשא לו. תחנתו הראשונה של המטוס הייתה ביירות, שם הצליחה דריקסון לשכנע את החוטפים לשחרר 17 נשים מבוגרות ושני ילדים. כאשר צוות קרקע באלג'יר סירב לתדלק את המטוס ללא תשלום, דריקסון שחששה שהחוטפים יפגעו בנוסעים, שילמה בכרטיס האשראי הפרטי שלה עבור תדלוק המטוס. לאחר כ-36 שעות שחררו הטרוריסטים גל שני של בני ערובה, כולל דריקסון ו-65 הנשים שנשארו.

לאחר החטיפה

חייה לאחר פרשת החטיפה היו קשים. שידורי חדשות טענו שהיא נתנה לחוטפים שמות של נוסעים יהודיים שהיו במטוס, ובעקבות כך החלה לקבל איומים על חייה מצד קבוצות קיצוניות יהודיות. כאשר התבררה האמת על מאמציה להסתיר את הנוסעים היהודיים, החלו איומים מצד קבוצות מוסלמיות. משפחתה של דריקסון עברה מניו ג'רזי לאריזונה.

היא העידה במשפטו של מוחמד עלי חמדי, אחד מהחוטפים שהורשע ברצח שטאטהם. עונשו היה מאסר עולם. לאחר מכן יעצה ל-TWA, דלתא נתיבי אוויר וה-FBI בנושא ניהול משברים.

דריקסון מתה בשנת 2005 מסרטן, והשאירה אחריה בן אחד, מתיו, שמתגורר כיום בקליפורניה.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0