אויגן אוט
| לידה |
20 במאי 1890 זינציג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוגוסט 1966 (בגיל 76) הוהנשפטלארן, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1907–1945 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-7 מפקד הקורפוס ה-30 מפקד הקורפוס ה-11 מפקד הקורפוס ה-52 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גנרל אויגן אוט (בגרמנית Eugen Ott; 20 במאי 1890 - 11 באוגוסט 1966) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
אוט נולד ב-20 במאי 1890 בזינציג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1907 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-144 (לורן ה-5), ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. ב-25 בפברואר 1915 הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-1 בינואר 1916 מונה למפקד פלוגה ברגימנט. בתחילת מאי 1917 נפצע במהלך הקרבות, וב-28 בנובמבר 1917 הועלה לדרגת האופטמן. בסוף מרץ 1918 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-173 (לורן ה-9), וביוני 1918 חזר לרגימנט הרגלים ה-144. ביולי 1918 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-173, ב-1 בספטמבר 1918 מונה לשליש חטיבת הרגלים ה-67. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף אוט לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בסתיו 1929 הועלה לדרגת מיור, ובשנת 1930 מונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הרגלים ה-7 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1932 הועלה לדרגת אוברסט לויטננט, וב-1 במאי 1933 מונה לקצין מטה באגף ההדרכה. ב-1 באוקטובר 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 בינואר 1935 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-1. ב-1 במרץ 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור, ב-1 במאי 1938 מונה למפקח הכללי על חיל הרגלים, וב-1 באוגוסט 1939 מונה למפקד הדיוויזיה ה-7.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה אוט מפקד הדיוויזיה ה-7, ופיקד עליה במהלך הפלישה לפולין כחלק מהקורפוס ה-17 במסגרת הארמייה ה-14, וב-30 בספטמבר 1939 מונה למפקח הכללי על חיל הרגלים. ב-1 במרץ 1940 הועלה לדרגת גנרל לויטננט, וב-25 במרץ 1941 מונה למפקד הקורפוס ה-30. אוט לחם עם הקורפוס שבפיקודו בקרב על יוון כחלק מהארמייה ה-12, ופיקד עליו עד ה-10 במאי.
ב-1 באוקטובר 1941 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-6 באוקטובר 1941 מונה למפקד הקורפוס ה-11, שהיה חלק מהארמייה ה-17 ולאחר מכן חלק מהארמייה השישית במסגרת קבוצת ארמיות דרום. ב-10 בדצמבר 1941 מונה אוט למפקד הקורפוס ה-52, שהיה חלק מהארמייה ה-17 במסגרת קבוצת ארמיות דרום, ובאוגוסט 1942 הועבר תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הראשונה כחלק מקבוצת ארמיות A, והשתתף עמו בקרב על קווקז. ב-25 בדצמבר 1942 קיבל אוט על פעולותיו בקרבות את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובפברואר 1943 הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה ה-17 והשתתף בקרבות בגשר קובאן. באפריל הועבר הקורפוס תחת פיקוד פלגת הארמייה קמפף, והשתתף בקרב חרקוב השלישי, וביולי לחם הקורפוס בקרב קורסק כחלק מארמיית הפאנצר הרביעית. ב-1 באוקטובר 1943 מונה שוב למפקח הכללי על חיל הרגלים, וב-10 בפברואר 1944 מונה למפקח על היחידות האיטלקיות ששיתפו פעולה עם הורמאכט, ובתפקיד זה כיהן עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה התגורר אוט בהוהנשפטלארן, וב-11 באוגוסט 1966 מת, והוא בן 76.
קישורים חיצוניים
- אויגן אוט באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
