אוולין פוקס קלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אוולין פוקס קלר (באנגלית: Evelyn Fox Keller;‏ 20 במרץ 1936 – 22 בספטמבר 2023) הייתה פיזיקאית תאורטית, חוקרת מתמטיקאית-ביולוגית, פילוסופית פמיניסטית והיסטוריונית של המדע אמריקאית[1]. הייתה פרופסור להיסטוריה ופילוסופיה של המדע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס[2]. מחקריה המוקדמים עסקו בחיבור בין פיזיקה וביולוגיה, ובהמשך התרכזה בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע ושאלות של מדע ומגדר.

ביוגרפיה

פוקס קלר נולדה בג'קסון הייטס, קווינס, להורים יהודים שהיגרו מרוסיה, וגדלה בוודסייד, קוינס במשפחה ממעמד הפועלים. היא הייתה הצעירה מבין שלושת ילדי המשפחה. קלר למדה בקולג' ציבורי בקווינס. לאחר מכן המשיכה לימודיה לקראת תואר B.A. בפיזיקה באוניברסיטת ברנדייס בניו יורק אותו קיבלה ב-1957, ולאחר מכן עברה לאוניברסיטת הרווארד שם השלימה לימודיה לתואר דוקטור בתחום הפיזיקה התאורטית ב-1963, אחת מ-3 הנשים מ-100 מקבלי התואר בפיזיקה באותה שנה. לאחר השלמת הדוקטורט עבדה כפיזיקאית תאורטית באוניברסיטת ניו יורק.

במהלך הקריירה האקדמית שלה קלר לימדה במוסדות אקדמיים רבים, ביניהם אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת מרילנד ואחרים. בשנים 1988–1992 שימשה כפרופסור במחלקות לרטוריקה, היסטוריה ולימודי נשים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומאז 1992 ועד למותה היא לימדה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.

ב-29 באוגוסט 1963 נישאה לג'וזף בישוף קלר (אנ'), מתמטיקאי בעל שיעור קומה שהיה הממונה עליה, ונולדו להם בן ובת[3][4]. ב־17 בנובמבר 1976 הזוג התגרש[5] וקלר גידלה את ילדיה כאם יחידנית[6].

בשנת 2007 קלר הייתה חברה בוועדה המייעצת האמריקאית של הפקולטה למען שלום ישראלי פלסטיני-ארצות הברית - ארגון המקשר בין סטודנטים ואנשי סגל פלסטינים, ישראלים וממדינות אחרות שמטרתו סיום הכיבוש הישראלי והשגת שלום צודק[7].

קריירה אקדמית

פיזיקה תאורטית, ביולוגיה מולקולרית, ביולוגיה מתמטית

בחירותיה האקדמיות של קלר הושפעו במידה רבה מאחותה ואחיה הגדולים. בגיל 12 התוודעה באמצעות אחותה לפסיכואנליזה ושאפה להתמחות בתחום זה, אך בעידודו של אחיה שהיה פיזיקאי, ולאחר שהסתבר לה שבתחום זה היא מגיעה להישגים גבוהים במיוחד, בחרה להתמחות בפיזיקה, עדיין תוך אמונה שבעתיד, לאחר השלמת התואר תחזור לפסיכואנליזה. אולם היא תיארה כי במהלך לימודיה באוניברסיטת ברנדייס היא חוותה "התאהבות" בפיזיקה ובחשיבה האינטלקטואלית שהיא מצריכה. קלר הדגישה בריאיון אתה שלא מדובר במטאפורה בלבד, אלא בעמדה רגשית שהייתה מאוד משמעותית עבורה[4]. אולם לימודיה בהמשך באוניברסיטת הרווארד לקראת תואר דוקטור תוארו על ידיה כשנים קשות, בהן נאלצה להיאבק הן באפליה וביחס פוגעני בשל מינה, והן באכזבתה מהעובדה שהלימודים היו בעיקר בתחום הפיזיקה הניסיונית ופחות בתחום הפיזיקה התאורטית. בשלב זה היה זה שוב הקשר המשפחתי שסייע לה להיחלץ מהמצוקה המקצועית. במהלך חופשת הקיץ של שנת 1960, תוך כדי ביקור אצל משפחתו של אחיה שהתגוררה בקולד ספרינג הרבור, עיירה קטנה בצפון לונג איילנד, היא נחשפה למחקרים בתחום הביולוגיה המולקולרית שהתנהלו במעבדה שמומנה על ידי ממשלת ארצות הברית. הרקע שלה בפיזיקה היווה יתרון והיא הוזמנה להצטרף לצוות החוקרים שם. בסופו של דבר התזה שלה בפיזיקה תאורטית עסקה בשאלת מחקר הקשורה למבנה ה-DNA תוך שילוב בין שני התחומים[4].

לאחר קבלת תואר הדוקטור קלר עברה לאוניברסיטת ניו יורק, כפיזיקאית תאורטית, אך גם שם חצתה את גבולות הדיסציפלינה לכיוון של ביולוגיה מתמטית. שניים מהמחקרים שפרסמה בתחום נחשבים עד היום לקלאסיים.

מדע מגדר

בשנת 1964 נערך כנס במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שעסק בשאלת השתתפותן של נשים במקצועות המדעיים, לאור הירידה המשמעותית בשיעור הנשים בתחומים אלה בשנים 1950–1960. קלר סיפרה כי בשנת 1965, למרות חוויותיה באוניברסיטת הרווארד, עדייו האמינה כי המדע מהווה תחום רציונלי, אובייקטיבי ונייטרלי מגדרית, והמסקנות של הדוברים, ביניהם אריק אריקסון וברונו בטלהיים, לגבי הסיבות החברתיות והפסיכולוגיות המונעות מנשים לבחור או להתמיד בקריירה מדעית נראו בעיניה כמגוחכות. השינוי התודעתי שלה לגבי שאלת המדע והמגדר אירע בשנת 1969, כאשר לאחר נישואיה עברה בעקבות בעלה לקליפורניה ולקחה שנת שבתון בה עסקה בגידול ילדיה בעוד שבעלה היה מועסק בתחומו והוזמן לכנסים ברחבי המדינה. בשלב זה היא החלה לחוות את הבעייתיות של מדענית-אשה הנאלצת לעקוב אחרי בעלה. גם הידיעה כי מחקר שביצעה באוניברסיטת ניו יורק יחד עם שותף-גבר תורם לפרסומו ולהצלחתו, בעוד שהיא אינה יכולה לממש זאת, גרמה לה לתחושות של חוסר עניין ורצון לנטוש את התחום המדעי. אולם תחושות אלה עוררו גם את סקרנותה והיא השתמשה בהתמחותה המתמטית לעריכת מחקר לגבי מידת השרידות של נשים מדעניות במקצוען. היא ראיינה מדעניות ובחנה את הקשר בין מגדר למדע באמצעות חקירת האופן בו מדענים תפסו שאלות של מגדר היסטורית, החל מהמהפכה המדעית[8]. היא מצוטטת כמי שאמרה שהתוצאות לגבי רמת השחיקה של נשים מדעניות הממו אותה[4][9]. בסופו של דבר קלר לא עזבה את עולם המדע, אולם עברה לתפקידי הוראה.

הפעם הראשונה בה קלר דיברה באופן פומבי על תובנותיה בהקשר למקומן של נשים במדע הייתה בסופה של סדרת הרצאות בביולוגיה מתמטית אותה הוזמנה לתת באוניברסיטת מרילנד בשנת 1974. בריאיון שנערך אתה בשנת 2014[10] היא סיפרה על החלטתה להקדיש את ההרצאה האחרונה בסדרה לשאלת הנשים במדע. היא השתמשה לצורך כך בנתונים הסטטיסטיים שאספה, הראתה כיצד שיעור הנשים במקצועות מדעיים הולך ויורד באופן דרמטי ככל שעולים בסולם ההיררכיה האקדמי והציגה את הסיבות והמחסומים העומדים בפני נשים במדע. קלר טענה כי הסיבה העיקרית לקושי היא התפיסה שהמדע הוא "גברי" במונחי מגדר. הרצאה זו פורסמה ב-Harvard Magazine ולאחר זמן קצר קלר פרסמה את ספרה "האנומליה של אשה בפיזיקה" (The Anomaly of a Woman in Physics). אירוע זה היווה עבור קלר את תחילת התעניינותה בתחום הביקורת הפמיניסטית של המדע, תחום בו עסקה רבות בשנים הבאות. בשנות ה-80 המוקדמות קלר יזמה וארגנה סמינר אקדמי באוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון בנושא התאוריה הפמיניסטית[11]. קלר תיארה את גאוותה בהצלחתו של סמינר זה ובעניין הרב שעורר, הן בעולם האקדמי והן בציבור הרחב. בהמשך, בריאיון אתה היא אמרה כי סמינר זה הוא אחד ההישגים בהם היא גאה במיוחד[12].

במהלך השנים הבאות קלר הרחיבה את תחומי התעניינותה ומחקריה משאלות של מדע ומגדר לשאלות של מדע וחברה באופן כללי, לימדה קורסים וכתבה ספרים בנושאים אלה[13].

פרס דן דוד

לאורך הקריירה האקדמית שלה קלר זכתה בפרסים רבים, האחרון שבהם פרס דן דוד בתחום ההיסטוריה של המדעים בשנת 2018. בנימוקים לפרס השופטים ציינו כי לאורך הקריירה שלה קלר הרחיבה את גבולות המדע הן באמצעות ערעור על הגבולות שבין דיסצפלינות מדעיות שונות והן על הגבול שבין מדעי הטבע למדעי הרוח. כמו כן מחקריה של קלר שעסקו בשאלות של הקשר בין שפה, מגדר ומדע אופיינו כפורצי דרך וכחושפים חלק גדול מהמחסומים העומדים בפני נשים והמונעים מהן להגיע להישגים בתחומי המדע[14].

לאחר זכייתה בפרס דן דוד, קלר הודיעה כי תתרום את הכסף שתקבל לארגוני זכויות האדם הישראליים - בצלם, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם[15].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוולין פוקס קלר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Christina Agapakis, Conversations with Evelyn Fox Keller, Method - Science in the Making, ‏נובמבר 2014
  2. ^ Evelyn Fox Keller, Program in Science, Technology, and Society, MIT
  3. ^ Natasha Whitton, Evelyn Fox Keller: Historical, Psychological and Philosophical Intersections in the Study of Gender and Science, ‏22 ביולי 1999
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Andrew Brown, Fox among the lab rats, The Guardian, ‏4 בנובמבר 2000
  5. ^ J J O'Connor and E F Robertson, Joseph Bishop Keller, history.mcs.st-andrews.ac.uk, ‏פברואר 2010
  6. ^ Cornelia Dean, Theorist Drawn Into Debate 'That Will Not Go Away', NY Times, ‏April 12, 2005
  7. ^ אתר הוועדה
  8. ^ EVELYN FOX KELLER, Jewish Women's Archive
  9. ^ Muriel Lederman' Ingrid Bartsch, eds., The Gender and Science Reader, New York: Routledge, 2001
  10. ^ Christina Agapakis, Conversations with Evelyn Fox Keller, Method Quarterly., ‏2014
  11. ^ תוכנית הכנס
  12. ^ EVELYN FOX KELLER, Jewish Women's Archive
  13. ^ Phillip Honenberger, KELLER, Evelyn Fox, ACADEMIA, ‏2015
  14. ^ PROF. EVELYN FOX KELLER, פרס דן דוד, ‏2018
  15. ^ עמירה הס, זוכה בפרס דן דוד תעניק את כספי הזכייה לארגונים ישראליים שפועלים נגד הכיבוש, באתר הארץ, 7 במאי 2018
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוולין_פוקס_קלר&oldid=2373001"