אוהל משה (תל אביב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אהל משה
(למפת תל אביב רגילה)
 
אהל משה
אהל משה

שכונת אהל משה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1906. השכונה הייתה השכונה היהודית האחרונה שהוקמה בסביבה לפני הקמת אחוזת בית ובניית העיר תל אביב. שמה של השכונה נובע משמם הפרטי של שלושת מייסדיה, משה אשולין, משה אלבז ומשה עטיה[1].

בדומה לשכונת מחנה יוסף הוקמה אהל משה בעקבות הצפיפות שנגרמה ביפו כתוצאה מהעלייה השנייה. מקימיה של השכונה החדשה היו בעיקרם יהודים יוצאי צפון אפריקה שאליהם הצטרפו כמה יוצאי תימן ומספר אשכנזים.

המקימים רכשו את תא השטח שבין שכונת מחנה יהודה מדרום ומחנה יוסף מצפון, אשר השתרע על פני 22 דונם. הם ביקשו ליצור רצף של יישוב יהודי שיהיה מקביל ממזרח לשכונת מנשייה המעורבת[2]. השכונה גדלה במהירות ובשנת 1922 נמנו בה 936 איש שהתגוררו ב-82 בתים. עם השנים הלכה השכונה ונבלעה בשכונת נווה צדק.

הערות שוליים

  1. ^ מרדכי אלקיים, יפו-נוה צדק, ראשיתה של תל-אביב., משרד הבטחון - ההוצאה לאור, 1990, עמ' 208
  2. ^ אור אלכסנדרוביץ', גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום, תיאוריה וביקורת, גיליון 41, קיץ 2013



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23185660אוהל משה (תל אביב)