אובר אוסט

מפה אדמיניסטרטיבית של האובר אוסט

אובר אוסט (מגרמנית: Ober Ost, קיצור של Oberbefehlshaber der gesamten Deutschen Streitkräfte im Osten, שמשמעו "הפיקוד העליון של הכוחות הגרמנים במזרח"), היה שטח כבוש בשלטון צבא האימפריה הגרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. השטחים כללו בתוכם את שטחי המדינות דהיום של ליטא, לטביה, אסטוניה, בלרוס, וכן שטחים מפולין, קורלנד שהיו שייכים לאימפריה הרוסית, סה"כ כ-108,808 ק"מ רבועים ואוכלוסייה בת כ-3 מיליון איש. הביטוי המילולי מתייחס למטה הפיקוד הצבאי, אולם נעשה בו שימוש להתייחס לכלל השטח ולשלטון בו. הפיקוד הוקם בשנת 1914 על ידי איש הצבא הגרמני פאול פון הינדנבורג, ששימש כמפקד הראשון שלו. היסטוריונים מכנים שטח זה לעיתים כמדינה-למחצה (quasi-state), שכן בנוסף לאדמיניסטרציה צבאית, יצרה גרמניה גם סדרי ומנגנוני שלטון אזרחים בשטח.

השלטון הגרמני באובר אוסט פעל בדרכים שונות כדי להשליט באזור ריבונות וכן על מנת לנצל את משאבי הטבע ולהשיג רווחים כלכליים עבור גרמניה. השלטון הגרמני אסף מיסים, איגרות ומכסים שונים מהתושבים באזור. לקראת סוף המלחמה אף החל להיות מודפס בשטח מטבע עצמאי, אשר נקרא "כסף המזרח". הגרמנים החרימו מהתושבי המדינות תבואה ומשאבי טבע נוספים עבור האוכלוסייה והצבא הגרמני.

עם תחילת ההפסד של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, החלה לנסוג בצורה הדרגתית ולא-מאורגנת מהשטח, בסוף שנת 1918 ותחילת 1919. לאחר הנסיגה נוצר באזור זה וואקום שלטוני, שהוביל למספר מלחמות קטנות ולמהומות אתניות בין התושבים מהעמים השונים באזור, וכן בין התושבים השונים לסיעות השונות שלחמו במלחמת האזרחים הרוסית בעקבות מהפכת אוקטובר, וכנגד המדינה הרוסית הסובייטית החדשה. בין השאר נערכו בשטח הקרבות של המלחמה הפולנית-סובייטית, מלחמת פולין-אוקראינה, ומלחמות העצמאות של לטביה, ליטא ואסטוניה.

היהודים באובר אוסט

בשנת 1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, בכירים בתנועה הציונית, בהם ליאו מוצקין ופרנץ אופנהיימר, הקימו בגרמניה את "הועדה למען שחרור יהודי רוסיה" (Deutsches Komitee zur Befreiung der russischen Juden), במטרה להגן על יהודי מזרח אירופה, שחיו תחת שלטון האימפריה הרוסית, וסבלו מרדיפות ופוגרומים. הוועד פעל בתיאום עם הממשל והצבא הגרמני, מתוך האמונה שתחת שלטון גרמני היהודים יזכו להגנה ולזכויות. מצוקת היהודים תחת השלטון הרוסי אף החריפה, כאשר עם תחילת המלחמה גורשו והפכו לפליטים כמעט חצי מיליון יהודים משטחי מזרח אירופה ומערב רוסיה על ידי שלטון הצאר, מתוך חשש שהם יזדהו ויעזרו לצבא הגרמני.

אולם תחת הכיבוש הגרמני בשטחי מזרח אירופה, היהודים לא זכו להגנה יוצאת דופן מאשר שאר עמי האזור, וסבלו מגזל של רכוש, ממון ותבואה על ידי הצבא הגרמני. בדומה לשאר האוכלוסייה, יהודים נאלצו לבצע עבודות כפייה עבור הצבא הגרמני, ולעיתים אף נחטפו ברחוב למטרה זאת. בניגוד לציפיה של הציונים, היהודים לא זכו לזכויות ולשוויון. עדויות מצביעות על מעשי התאכזרות מיוחדים של הצבא הגרמני כנגד היהודים בשל יהודתם, פגיעה בבתי כנסת והשפלה של יהודים.

בשנת 1917 מונה הרמן שטרוק, יהודי גרמני אשר שירת בצבא הגרמני, לאחראי על ענייני היהודים באובר אובר אוסט.

לקריאה נוספת

• Vejas Gabriel Liulevicius. War Land on the Eastern Front: Culture, National Identity and German Occupation in World War I. Cambridge: Cambridge University Press, 2000.
• Wiktor Sukiennicki, Ober Ost Land : Ludendorff's "another kingdom" (1915-1918): A chapter from history of the territories between Germany and Russia during the first world war, Institutum Historicum Polonicum Romae, 1978.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אובר אוסט בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25640781אובר אוסט