אהרן כהנשטם
| לידה |
1859 פלוצק, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1921? קייב |
| מקצוע | משפטן, מחנך |
אהרון (אהרן) בן משה כהנשטם (1859, פלוצק, פולין - 1921, קייב), משפטן, מחנך, היה ממייסדי החינוך היהודי המודרני במזרח אירופה ומראשיו. עמד בראש רשת בתי ספר העבריים הציוניים במזרח אירופה "תרבות".
בילדותו ובנעוריו למד במערכות החינוך היהודי המסורתי של אמצע המאה ה-19, ואחר כך פנה ללימוד עצמי ולהרחבת השכלתו בגימנסיה פולנית. למד משפטים באוניברסיטת ורשה אבל החליט להתמסר לחינוך יהודי מודרני ברוח "ההשכלה". ב-1895 קיבל לידיו ניהול תלמוד תורה בלודז' והפכו למוסד חינוכי מודרני, שבו היו גם לימודי מלאכה וחקלאות. ב-1907 הצטרף לניהול "הקורסים הפדגוגיים" וב-1911 הקים וניהל, מטעם "חברת מפיצי השכלה בגרודנו, קורסים פדגוגיים שהפכו ל"מכון להכשרת מורים בגרודנו". כהנשטם הרצה בעיקר על חידושי הפדגוגיה במערב אירופה. במכון הייתה גם מגמה להנחלת "החינוך העמלני בארץ ישראל". יש המעידים שמשנתו של כהנשטם שימשה השראה לתפיסה החינוכית שהייתה ביסוד רשת בתי החינוך של זרם העובדים בארץ ישראל[1]. לאחר מלחמת העולם הראשונה היה לראש חברת "תרבות" שפעלה בעיקר ברוסיה הלבנה ובפולין להפצת החינוך היהודי המודרני ולהקמת רשת בתי ספר יהודיים (הבולט בהם היה הסמינר העברי למורים בקייב, שאותו ניהל מ-1918). ב"מלחמת השפות" בין היידיש לעברית כשפת הלימוד במערכות החינוך היהודי, תמך כהנשטם בתקיפות בהשלטת העברית כשפת הלימוד האחת והיחידה. פעולתו נקטעה עם מותו ב-1921. אחרי מותו התפרסם בכתב העת של הסתדרות המורים בישראל "החינוך" (תרפ"ב, 1922) מאמרו היחיד (בתרגום יצחק ספיבק) "הוראת ההיסטוריה בבית הספר העממי". הוא יצא גם כחוברת ב-1924 בהוצאת "קוהלת" בתל אביב. המאמר עסק בשיטת "הלמידה המשמעותית" בבית הספר היסודי, שאותה פיתח בבתי הספר של "תרבות". השיטה מבוססת על הדרכת המורה להתמודדות עם מושג הזמן, המחשת הנלמד לתלמיד, תוך מתן אוטונומיה וגמישות למורה בדרך הלימוד[2]. לימים נקרא על שמו סמינר המורים הידוע של "תרבות" בווילנה שבליטא.
בתל אביב נקרא על שמו רחוב.
ספרים
- הוראת ההיסטוריה בבית הספר העממי; תרגום: יצחק ספיבק; עם תמונת המחבר ורשימות על אישיותו ופעולתו הפדגוגית ותולדותיה מאת י[עקב] פיכמן, מ[נחם] ריבולוב ואחרים, תל אביב: קוהלת, תרפ"ב.
הערות שוליים
27479525אהרן כהנשטם