רבי אהרן אבן חיים (השני)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.
הרב אהרן אבן חיים (השני; סביב ה'ש"ץ, 1630 - י"ב בתמוז ה'תמ"ח, 1688) היה פוסק הלכה, דיין בחברון ואב בית הדין של איזמיר במאה השבע עשרה.
קורותיו
נולד לרבי דוד, ככל הנראה בחברון. נכדו של רבי אהרן אבן חיים ה'קרבן אהרן'.[1][2] סבו מצד אימו היה רבי אליעזר בן ארחא.[3] לימים שימש כדיין בחברון, והתגורר בה לפחות עד שנת תל"ח.[4] סביב שנת ה'ת"מ יצא לשליחות לאזור הבלקן, והתמנה לרב האי כיוס. התכתב בהלכה עם חכמי טורקיה ומצרים, כדוגמת הרב מרדכי הלוי (דרכי נעם), רבי יצחק אלגזי,[5] רבי שמואל פינטו,[6] הרב שלמה הלוי (לב שלמה), עם האחרון שימש בדיינות בטורקיה. ככל הנראה, מאוחר יותר שימש כאב בית הדין של איזמיר.[7] אחת מפסיקותיו המרכזיות, היא שהקראים לא אוסרים את היין במגעם. פסיקותיו ההלכתיות ששרדו הובאו בדברי האחרונים, כדוגמת הברכי יוסף.[8]
נהרג ברעידת האדמה בי"ב תמוז ה'תמ"ח, באיזמיר. על מצבתו נכתב שהיה "הדיין המצוין הרב הכולל".[9] בהגיע שמועת הריגתו לסלוניקי, הספידו רבי אהרן הכהן פרחיה.[10]
חיבוריו
- תשובות ופסקים - מפוזרים בכתבי יד, ובספרי חכמי זמנו.
- קונטרס שמות הגיטין - נדפס בסוף ספר הלכות קטנות. לא ברור אם חיברו ממש או שהוא הרחבה של חיבור של סבו בעל הקרבן אהרן.[2]
- פירוש מקיף על עין יעקב - כתב יד.[11]
הערות שוליים
- ^ ראו: שפיגל, מוריה רפג, עמ' כג.
- ^ 2.0 2.1 ראו הלכות קטנות דף סט, מהדורת ונציא תס"ד.
- ^ ראו: לב שלמה סימן כא.
- ^ ראו: בניהו, דור אחד בארץ, עמ' רצב.
- ^ ראו לדוגמה שו"ת רבי יצחק אלגאזי סימן כד.
- ^ ראו: שפיגל, מוריה רפג עמ' כט.
- ^ כפי שתיארוהו אחריו, כאב"ד איזמיר, כדוגמת הרב ישראל יעקב אלגזי בספרו שארית יעקב סוף פרשת עקב. וברכי יוסף אה"ע יג, י.
- ^ ראו למשל ברכי יוסף אה"ע יג, י.
- ^ ראו: פריימאנץ, ענייני שבתי צבי, עמ' 142.
- ^ בגדי כהונה דרוש לה.
- ^ שם הגדולים, ערך 'עין יעקב'.
