אהרון דיקסון
 |
אהרון דיקסון (באנגלית: Aaron Dixon; נולד ב-2 בינואר 1949) הוא אקטיביסט קהילתי אפרו-אמריקני. במהלך שנות חייו יסד עם עמיתים את סניף סיאטל של מפלגת הפנתרים השחורים בארצות הברית ופעל רבות כנגד אי הצדק אותן חוות אוכלוסיות מוחלשות. הוא היה מועמד לסנאט של ארצות הברית בבחירות שנערכו בשנת 2006.
קורות חיים
דיקסון נולד בעיר שיקגו שבמדינת אילינוי בארצות הברית, ב-2 בינואר 1949.[1] הוריו, פרנס (Frances Sledge Dixon) ואלמר (Elmer James Dixon), היו פעילים חברתיים שהחזיקו בדעות ובתפיסות סוציאליסטיות וחינכו בביתם למען חשיבות הצדק החברתי תוך הדגשת הצורך במאבק פעיל עבורו.[2]
בגיל 9 דיקסון עבר עם משפחתו לעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון. בשנת 1961, כשהיה בגיל 11, הוא הצטרף לצעדה שנערכה בעיר למען הפסקת האפליה בדיור בסיאטל, לצידו של ד"ר מרטין לותר קינג. בשנת 1963, הוא היה הראשון להשתלב בבית ספר תיכון (Queen Anne High School) שבו למדה עד אז אוכלוסייה של לבנים בלבד.[1]
במהלך לימודיו באוניברסיטת וושינגטון (University of Washington), דיקסון פעל להקמת "האגודה למען תלמידים שחורים בסיאטל" (SABSU - Seattle Association of Black Student Unions), ובנוסף היה פעיל יחד עם לארי גוסט (Larry Gossett) וחברים נוספים בהקמת סניף של "ועדת התלמידים הלא אלימה" (SNCC - Student Nonviolent Coordinating Committee). כחבר באגודה למען תלמידים שחורים בסיאטל, דיקסון עזר בארגון הפגנות למען אפרו-אמריקנים, ובנוסף עזר להקים עוד אגודות למען תלמידים אפרו-אמריקנים בתיכונים בסביבה.[2]
בשנת 1968, בובי האטון, אחד ממייסדי מפלגת הפנתרים השחורים, נורה על ידי שוטר. דיקסון נכח בהלווייתו, ובעקבותיה הוא וחבריו (בניהם לארי גוסט) הקימו את סניף סיאטל של מפלגת הפנתרים השחורים, כשדיקסון היה בן 19 בלבד. כחלק מפעילותו בסניף, דיקסון הוציא לפועל את פרויקט "ארוחת בוקר חינמית לילדי בית ספר", שהצליחה לתת מענה ל־10,000 ילדים. תוכנית זו דאגה שלילדים אלה תוגש ארוחה כל יום לפני בית הספר. בנוסף לפרויקט זה, דיקסון גם פעל למען פתיחת קליניקה רפואית ומשפטית שנתנה את שרותיה בחינם.[1]
דיקסון היה הקפטן של סניף סיאטל של מפלגת הפנתרים השחורים למשך ארבע שנים, ולאחר מכן הצטרף לסניף המרכזי של המפלגה, בעיר אוקלנד שבמדינת קליפורניה.[1] במהלך עבודתו בסניף אוקלנד, הוא שימש גם כשומר הראש של ראשת המפלגה איליין בראון (Elaine Brown), ובשנת 1978 סייע במסע הבחירות של ליונל ווילסון לראשות העיר אוקלנד ותרם לניצחון של ווילסון בבחירות לראשות העיר. בזכייתו, ווילסון הפך לראש העיר האפרו-אמריקאי הראשון של אוקלנד.[2]
בשנת 2002, דיקסון הקים ארגון ללא כוונת רווח הנקרא סנטרל האוס (Central House).[3] ארגון זה מספק לצעירים חסרי בית דיור שאינו מיועד לטווח ארוך. במסגרת ארגון זה, הופעל מיזם המוביל צעירים לחשיבה חיובית, מדרבן אותם לסיים את לימודיהם בתיכון, ומעודד אותם להצליח לשלוט על גורלם ועל חייהם.[1]
בשנת 2006, כשהיה בן 57, דיקסון היה מועמד לבחירות לסנאט מטעם מדינת וושינגטון.[1] הוא ייצג את מפלגת הירוקים וזכה ב־21,041 מהקולות, שהיוו 1% אחוז מהמצביעים.[4] בנוסף לקמפיין הבחירות שלו, דיקסון ארגן את המרכז לצדק חברתי שבסיסו היה במחוז מרכזי בעיר סיאטל. בינואר 2007, המרכז לצדק חברתי קיים עצרת אנטי-מלחמתית שלוותה בצעדה.[1]
בשנת 2012 דיקסון פרסם אוטוביוגרפיה, הנקראת “My People Are Rising: Memoir of a Black Panther Party Captain”. בספר הוא מתאר את פעילותו כחבר במפלגת הפנתרים השחורים, ומתייחס לכך שהקדיש את חייו למאבק מתמיד לשינוי ולעזרה לחלש ולשונה.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Aaron Dixon's Biography, The HistoryMakers (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 Aaron Dixon: Black Panther Party - Seattle Civil Rights and Labor History Project, depts.washington.edu
- ^ 3.0 3.1 Aaron Dixon Book Talk | King's Books, www.kingsbookstore.com
- ^ CNN.com, CNN.com doi: 10.15367/com.v15i2.469
37580315אהרון דיקסון