אה"מ ואנגארד

אה"מ "ואנגארד"
	אה"מ "ואנגארד", 1946
	אה"מ "ואנגארד", 1946
תיאור כללי
מוטו	"We Lead" ("אנו בראש")
סוג אונייה	אוניית מערכה
צי	הצי המלכותי הבריטי
דגל הצי
סדרה קודמת	ג'ורג' החמישי
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה	14 במרץ 1941
הושקה	30 בנובמבר 1944
תקופת הפעילות	9 באוגוסט 1946 – הווה (78 שנים)
אחריתה	נמכרה לגריטה בקיץ 1960
מידות
הֶדְחֶק	48,500 טון
אורך	246.8 מטר
רוחב	32.8 מטר
שוקע	9.3 מטר
נתונים טכניים
מהירות	30 קשרים
גודל הצוות	1,500 איש
טווח שיוט	9,000 מיילים ימיים (17,000 ק"מ) במהירות של 20 קשרים
הנעה	8 דודי קיטור, 4 טורבינות קיטור בהספק 130,000 כוחות סוס
צורת הנעה	4 מדחפים
אמצעי לחימה
חימוש	8x15 אינץ' (381 מ"מ), 5.25x16 אינץ' (133 מ"מ), 40x67 מ"מ תותחי נ"מ "בופורס", 47x4 מ"מ

אה"מ "ואנגארד" (באנגלית: HMS Vanguard) הייתה אוניית המערכה הגדולה ביותר והאחרונה שנבנתה עבור הצי המלכותי הבריטי.

בתחילת 1939 החליטה האדמירליות הבריטית לבנות אוניית מערכה חדשה שתעשה שימוש בצריחי תותחים כפולים עודפים שיועדו במלחמת העולם הראשונה עבור אוניות המערכה אה"מ קוריג'וס (HMS Courageous) ואה"מ גלוריוס (HMS Glorious). מכאן צמח הכינוי של האונייה: "אוניית המערכה בעלת השיניים של דודתה" ("battleship with her great aunt's teeth".

התוכנית הייתה לבנות אוניית מערכה בהדחק של 40,000 טון שתהא עמוד השדרה של צי המזרח הרחוק הבריטי, ואשר מהירותה וחימושה יאפשרו לה להתמודד עם אוניות המלחמה של הצי הקיסרי היפני. בפרוץ מלחמת העולם השנייה החליטה האדמירליות למקד את כושר היצור המוגבל של המספנות הבריטיות בכלי שיט שמשך בנייתן קצר כדי שיוכלו להיכנס מיד לשירות מבצעי ולא בכלי שיט כבדים וחזקים יותר שייתכן וייקח זמן רב לייצרם. כתוצאה מכך בוטלו התוכניות לבנייתן של אוניות המערכה מסדרת ליון והוחלט להשתמש בצריחי התותחים של שתי אוניות המערכה הישנות ולהרכיבם באוניית מערכה חדשה, שתיבנה על פי תוכניות מותאמות לבנייה מהירה של סדרת ליון המבוטלת.

בניית אה"מ "ואנגארד" החלה בראשית 1941 בסקוטלנד, היא הושקה בנובמבר 1944, אך הוכנסה לשירות פעיל רק ב-1946. בשל כך נודעה כאוניית המערכה הבריטית היחידה שלא ירתה בתותחיה אי פעם בקרב.

אה"מ "ואנגארד" שימשה במהלך הקריירה שלה כאוניית דגל ואוניית אימונים. ב-1947 הסיעה את בני משפחתו של המלך ג'ורג' השישי לסיור בדרום אפריקה. הייתה זו הפעם הראשונה בה יצאה הנסיכה אליזבט, לימים המלכה אליזבט השנייה, מגבולות בריטניה. "ואנגארד", שלא השתתפה מעולם בפעולה קרבית כלשהי, הוצאה מהשירות בשנת 1959. בתחילת 1960 נגררה מפורטסמות' אל פאסליין שבסקוטלנד, שם פורקה ונגרטה. הצעות להופכה לאוניית מוזיאון לא צלחו.