אה"מ אונסלואו (1916)
| תיאור כללי | |
|---|---|
| צי |
 הצי המלכותי הבריטי |
| סדרה | M |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הושקה | 15 בפברואר 1916 |
| תקופת הפעילות | 15 באפריל 1916 – 26 באוקטובר 1921 (5 שנים ו־27 שבועות) |
| אחריתה | נגרטה |
| מידות | |
| אורך | 82 מטר |
| רוחב | 8.38 מטר |
| שוקע | 3.2 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 34 קשרים |
| גודל הצוות | 80 קצינים ומלחים |
| צורת הנעה | טורבינות קיטור |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
3 תותחי 4 אינץ' (102 מ"מ) 3 תותחי 2 פאונד (40 מ"מ) פום-פום 2 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ) |
אה"מ אונסלואו הייתה משחתת מסדרה M שנבנתה עבור הצי המלכותי במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא השתתפה בקרב יוטלנד ב-1916 ונמכרה לגריטה ב-1921.
תיאור
סדרת אדמירליטי M היו גרסאות משופרות ומהירות יותר של סדרת לאפורי הקודמת. הדחק האוניות היה 971 טונות ארוכות (987 טונות). האוניות היו באורך כולל של 273 רגל 4 אינץ' (83.3 מטרים), רוחב של 26 רגל 8 אינץ' (8.1 מטרים) ושוקע של 9 רגל 8 אינץ' (2.9 מטרים). הם הונעו על ידי שלוש טורבינות קיטור עם הנעה ישירה של פארסונס, שכל אחת הניעה ציר מדחף אחד, תוך שימוש בקיטור שסופק על ידי ארבעה דוודי Yarrow. הטורבינות פיתחו סך של 25,000 כוחות סוס (19,000 קילוואט) והעניקו מהירות מרבית של 34 קשרים (63 קמ"ש). האוניות נשאו לכל היותר 237 טונות ארוכות (241 טונות) של מזוט שהעניק להן טווח של 2,100 מיילים ימיים (3,900 ק"מ) במהירות 15 קשרים (28 קמ"ש). צוות כל משחתת כלל 76 קצינים ומלחים.
האוניות היו חמושות בשלושה תותחי QF 4 אינץ' (102 מ"מ) Mark IV ושני תותחי נ"מ QF 1.5 פאונד (37 מ"מ). תותחים אחרונים אלו הוחלפו מאוחר יותר בזוג תותחי נ"מ QF 2 פאונד (40 מ"מ) "פום-פום". האוניות גם כללו שני צינורות טורפדו מעל המים בקוטר 21 אינץ' (533 מ"מ).
בנייה ושירות
אונסלואו הוזמנה במסגרת תוכנית המלחמה השלישית בנובמבר 1914 ונבנתה על ידי Fairfield Shipbuilding & Engineering Company ב־Govan. האונייה הושקה ב-15 בפברואר 1916 ונכנסה לשירות באפריל 1916. המפקד הראשון שלה היה ג'ון טובי (לימים אדמירל הצי).
ב-24 באפריל 1916 פרצה באירלנד התקוממות הפסחא נגד השלטון הבריטי. שתי חטיבות חי"ר הוזמנו מליברפול לדבלין כדי לתגבר את הכוחות הבריטיים, כאשר אונסלאו ליוותה את אוניות התובלה הנושאות חיילים אלו. היא לחמה בקרב יוטלנד וניזוקה קשות, כשהמהירות שלה ירדה ל-10 קשרים (19 קמ"ש). טובי הוביל בעוז את ההתקפה בתחילה נגד סיירת ואחר כך נגד שורה של סיירות מערכה. אונסלאו הוחזרה לאברדין למרות הנזק, לאחר שנגררה מהקרב על ידי המשחתת אה"מ דיפנדר, תחת אש חזקה. הדיווח על הקרב מאת אדמירל ביטי קבע כי:
דיפנדר, שמהירותה הופחתה ל-10 קשרים, בעודה בצד המנותק של סיירות המערכה, נפגעה מפגז שפגע בדוד הראשון שלה, אך למרות זאת גררה את אונסלאו. פגזים נפלו מסביבם במהלך המבצע הזה, אשר, עם זאת, הושג בהצלחה. במהלך מזג האוויר הסוער בלילה שלאחר מכן, הגרר נפרד פעמיים, אך אובטח מחדש. השתיים נאבקו יחדיו עד השעה 1 אחר הצהריים ב-1 ביוני, כאשר אונסלואו הועברה לגוררות. אני מחשיב את ביצועי שתי המשחתות הללו כאמיצות באופן קיצוני, ואני ממליץ על לוטננט קומנדר ג'ון טובי מאונסלאו, ועל לוטננט קומנדר פאלמר מדיפנדר, להכרה מיוחדת...
שני הקצינים קיבלו את עיטור אות השירות המצוין.
אונסלואו נמכרה לגרוטאות ב-26 באוקטובר 1921.
הערות שוליים
- ^ אדמירל ביטי, The Beatty Papers, vol. 1, B.McL. Ranft, ed, Navy Records Society, 1989, עמ' 323
37905578אה"מ אונסלואו (1916)