אדריכלות קונסטרוקטיביסטית
אדריכלות קונסטרוקטיביסטית הוא סגנון באדריכלות המודרנית ששגשג בברית המועצות בשנות ה-20 ובשנות ה-30 המוקדמות, כחלק מתנועת הקונסטרוקטיביזם. סגנון זה שילב טכנולוגיה והנדסה מתקדמים יחד עם מטרה חברתית קומוניסטית מוצהרת. הסגנון התחלק למספר זרמי משנה שהתחרו אחד בשני ונוצרו בו פרויקטים עיצוביים חלוציים שלא הגיעו לידי מימוש, כמו גם מבנים מוגמרים. תחילתו של הסגנון הייתה לכיוון התאורטי והאוונגרדי אולם במחצית השנייה של שנות ה-20, כשנדרשו האדריכלים לבנות בנייני מגורים, בנייני משרדים ומפעלים, קיבל הסגנון אופי מעשי יותר וחלק קווים משותפים עם הסגנון הבינלאומי.[1]
בסביבות 1932 ירדה קרנו של הסגנון וסגנון הקלסיציזם הסטליניסטי הפך לשולט בבניה בברית המועצות. בבנייני מגורים של האדריכלות הקונסטרוקטיביסטית, דוגמת הנרקומפין (במוסקבה) נעשה ניסיון לעצב את חיי הדיירים בעזרת תכנון הבניין: היה בו שיתוף בשירותים כגון: מטבח, כביסה, שטחי התכנסות וחינוך משותף של הילדים והושם דגש על שוויון בין המינים. כל אלו נזנחו בשנות ה-30 והוחלפו בתחיית ערכי המשפחה שהייתה חלק מהמשנה הסטאליניסטית.
תכנון ערים בעידן הקונסטרוקטיביסטי
למרות שאפתנותן של רבות מהצעות האדריכלים הקונסטרוקטיביסטיים לתכנון שכונות וערים מן היסוד, מעטות הן הדוגמאות לתכנון ערים עקבי ומגובש שנוצר על ידם. רובע נרווסקיה זסטווה שבלנינגרד היה אחד מהמוקדים של האדריכלות הקונסטרוקטיביסטית. החל מ-1925 נבנו בלנינגרד בתי מגורים לפועלים וגם מבני ציבור. רבים מהקונסטרוקטיבסטיים קיוו לכך שבתוכנית החומש הראשונה (1928) וב"מהפכה התרבותית" שנלוותה אליה, תנתן להם אפשרות לבטא את רעיונותיהם האדריכליים, אך באותה עת נחלק הסגנון בין חסידי התכנון האורבני ובין אלו שנטו אחרי התכנון הלא אורבני, שהרעיונות הבולטים בו היו עיר הגנים והעיר הליניארית. נוסף לכך, ברוב המקרים הועדפו תוכניות פרגמטיות יותר, כמו למשל, בבניית העיר החדשה מגניטוגורסק שבהרי אורל בה הועדפו תוכניותיהם של קבוצת אדריכלים גרמנים, בראשות ארנסט מאי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדריכלות קונסטרוקטיביסטית |
- אתר "אוטופיה" המוקדש לאדריכלי סגנון הקונסטרקטיביזם
- Maria Makagonova A Short History of Narvskaza Zastava, באתר Что Делать?, ספטמבר 2004 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Allison Lee Palmer, The A to Z of Architecture, Scarecrow Press, 2008, p. 82-84
