אדרופין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אדרופין הוא פפטיד המקודד על ידי הגן ENHO,[1] בעל רצף גנטי שמור בקרב יונקים. תפקידו הביולוגי של אדרופין תואר לראשונה בשנת 2008 כהורמון חלבוני, המופרש מהכבד (הפטוקין) בהקשר של השמנת יתר ומאזן האנרגיה בעכברים. השם "אדרופין" נגזר מהלטינית "אדורו " - להצית, ו"פינגוויס " - שומן.[2] בבעלי חיים, הודגם כי לאדרופין תפקיד רגולטורי במטבוליזם של פחמימות/שומנים[3] וכן בתפקוד האנדותל.[4] ביטוי אדרופין מווסת על ידי המצב התזונתי,[3] השעון הביולוגי,[5] וכן על ידי אסטרוגן. בבני אדם, רמות נמוכות של אדרופין בדם נקשרו למספר מצבים רפואיים שליליים כולל תסמונת מטבולית, השמנת יתר[6] ומחלות מעי דלקתיות.[7] האיבר בעל רמת הביטוי הגבוהה ביותר של אדרופין הוא המוח. בהקשר זה הקולטן המצומד לחלבון G היתום GPR19 הוצע בתור הקולטן לאדרופין.[8] בנוסף הוצע כי במוח יש לאדרופין תפקיד בהזדקנות ובתפקוד קוגניטיבי.[9]

הערות שוליים

  1. ^ "ENHO Gene - GeneCards | ENHO Protein | ENHO Antibody". www.genecards.org.
  2. ^ Kumar, K. Ganesh; Trevaskis, James L.; Lam, Daniel D.; Sutton, Gregory M.; Koza, Robert A.; Chouljenko, Vladimir N.; Kousoulas, Konstantin G.; Rogers, Pamela M.; Kesterson, Robert A.; Thearle, Marie; Ferrante, Anthony W. (2008-12-06). "Identification of Adropin as a Secreted Factor Linking Dietary Macronutrient Intake with Energy Homeostasis and Lipid Metabolism". Cell Metabolism (באנגלית). 8 (6): 468–481. doi:10.1016/j.cmet.2008.10.011. ISSN 1550-4131. PMC 2746325. PMID 19041763.
  3. ^ 3.0 3.1 Banerjee, Subhashis; Ghoshal, Sarbani; Stevens, Joseph R.; McCommis, Kyle S.; Gao, Su; Castro-Sepulveda, Mauricio; Mizgier, Maria L.; Girardet, Clemence; Kumar, K. Ganesh; Galgani, Jose E.; Niehoff, Michael L. (2020-10-02). "Hepatocyte expression of the micropeptide adropin regulates the liver fasting response and is enhanced by caloric restriction". Journal of Biological Chemistry (באנגלית). 295 (40): 13753–13768. doi:10.1074/jbc.RA120.014381. ISSN 0021-9258. PMC 7535914. PMID 32727846.
  4. ^ Lovren, Fina; Pan, Yi; Quan, Adrian; Singh, Krishna K.; Shukla, Praphulla C.; Gupta, Milan; Al-Omran, Mohammed; Teoh, Hwee; Verma, Subodh (2010-09-14). "Adropin Is a Novel Regulator of Endothelial Function". Circulation. 122 (11_suppl_1): S185–S192. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.109.931782. PMID 20837912.
  5. ^ Kolben, Yotam; Weksler-Zangen, Sarah; Ilan, Yaron (2021-02-01). "Adropin as a potential mediator of the metabolic system-autonomic nervous system-chronobiology axis: Implementing a personalized signature-based platform for chronotherapy". Obesity Reviews. 22 (2): e13108. doi:10.1111/obr.13108. ISSN 1467-789X. PMID 32720402.
  6. ^ Soltani, Sepideh; Kolahdouz-Mohammadi, Roya; Aydin, Suleyman; Yosaee, Somaye; Clark, Cain C. T.; Abdollahi, Shima (2022-03-01). "Circulating levels of adropin and overweight/obesity: a systematic review and meta-analysis of observational studies". Hormones (באנגלית). 21 (1): 15–22. doi:10.1007/s42000-021-00331-0. ISSN 2520-8721. PMID 34897581.
  7. ^ Brnić, Darko; Martinovic, Dinko; Zivkovic, Piero Marin; Tokic, Daria; Tadin Hadjina, Ivana; Rusic, Doris; Vilovic, Marino; Supe-Domic, Daniela; Tonkic, Ante; Bozic, Josko (2020-06-09). "Serum adropin levels are reduced in patients with inflammatory bowel diseases". Scientific Reports (באנגלית). 10 (1): 9264. Bibcode:2020NatSR..10.9264B. doi:10.1038/s41598-020-66254-9. ISSN 2045-2322. PMC 7283308. PMID 32518265.
  8. ^ Stein, Lauren M.; Yosten, Gina L. C.; Samson, Willis K. (2016-03-15). "Adropin acts in brain to inhibit water drinking: potential interaction with the orphan G protein-coupled receptor, GPR19". American Journal of Physiology. Regulatory, Integrative and Comparative Physiology. 310 (6): R476–R480. doi:10.1152/ajpregu.00511.2015. ISSN 0363-6119. PMC 4867374. PMID 26739651.
  9. ^ Banerjee, Subhashis; Ghoshal, Sarbani; Girardet, Clemence; DeMars, Kelly M.; Yang, Changjun; Niehoff, Michael L.; Nguyen, Andrew D.; Jayanth, Prerana; Hoelscher, Brittany A.; Xu, Fenglian; Banks, William A. (2021-08-30). "Adropin correlates with aging-related neuropathology in humans and improves cognitive function in aging mice". NPJ Aging and Mechanisms of Disease (באנגלית). 7 (1): 23. doi:10.1038/s41514-021-00076-5. ISSN 2056-3973. PMC 8405681. PMID 34462439.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34679062אדרופין