אדם קלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אדם קלר (נולד ב-17 בדצמבר 1955) הוא פעיל שמאל רדיקלי ישראלי, ממייסדי "גוש שלום" ודובר התנועה.

ביוגרפיה

קלר נולד למשפחה של ניצולי שואה ב-17 בדצמבר[1] 1955 בתל אביב, שם גם גדל. כבר בגיל 13 החל להתעניין בפוליטיקה, ובגיל 15 השתתף בהפגנות נגד הכיבוש בשטחים ובעד חזרה לגבולות 1967.

שירת בצה"ל בתפקיד מנהלתי בחיל שריון. בשנת 1984 נידון לחודש מאסר בכלא 4 לאחר שסירב לשרת בלבנון לאחר מלחמת לבנון הראשונה.[2]

קלר למד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ועבד כמתרגם ופובליציסט.

מתגורר בחולון. לקלר בן, אורי יעקבי, שנמנע מגיוס משיקולי פציפיזם.[3]

פעילות פוליטית

קלר היה פעיל בתנועת "יש גבול", וישב מספר פעמים במאסר על סירוב לשרת במילואים בלבנון ובשטחי יהודה ושומרון. משנת 1983 הוא עורך עלון דו-חודשי בשם "ישראל אחרת" המוקדש לנושא תהליך השלום הישראלי-פלסטיני.

בחודשים אפריל ומאי 1988 שירת קלר במילואים, אז בדרגת רב"ט, וכתב על 117 טנקים וכלי רכב צבאיים אחרים גרפיטי עם הכיתוב "חיילי צה"ל מסרבים לשרת בשטחים הכבושים." כמו כן הדביק מדבקות "די לכיבוש" על עמודי חשמל במחנה הצבאי ועל דלת שירותי הקצינים. על מעשים אלו הורשע ב"סרבנות והפצת תעמולה הפוגעת במשמעת הצבאית" ונידון לשלושה חודשי מאסר. לאחר התקרית רואיין על ידי קב"ן, ששאל אותו מה היו המניעים למעשיו. הוא ענה שהאנשים בהיסטוריה שלחמו למען זכויות האדם הניעו אותו. הקב"ן שאל: "אפשר לומר שאתה שומע את קול ההיסטוריה?" ושחרר אותו מהשירות הצבאי.[4]

באפריל 2004 היה חבר במשלחת "גוש שלום" שביקרה את מנהיג הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת במוקטעה, במחאה על הפרסומים לפיהם אריאל שרון איים על חייו.[5]

בשנת 2010 הביע תמיכה פומבית במשט המרמרה. ב-2012 ארגן הפגנת תמיכה בפליטים ומבקשי מקלט מאפריקה.[6]

בראיון משנת 2015 אמר על הסכמי אוסלו: "הן הישראלים והן הפלסטינים מאמינים שהשלום הוא משהו שהם ניסו אבל הוא נכשל, ותמיד הצד השני אשם בכישלון. הישראלים אומרים "השתדלנו מאד לעשות שלום עם הפלסטינים, היינו מוכנים לוויתורים עצומים, אבל הפלסטינים המשיכו לתקוף אותנו. זה אומר שהם לא רוצים שלום, הם רוצים להרוג אותנו ולקחת את האדמה שלנו." הפלסטינים אומרים "השתדלנו מאד לעשות שלום עם הישראלים, היינו מוכנים לוויתורים עצומים, אבל הישראלים ממשיכים עם הכיבוש, וממשיכים לדכא אותנו ולבנות התנחלויות. זה אומר שהם לא רוצים שלום, הם רוצים להרוג אותנו ולקחת את האדמה שלנו." שני הצדדים צודקים במידה מסוימת - אם מגדירים את תהליך אוסלו כפי שיושם בפועל על ידי מנהיגים פוליטיים כ"שלום", אז ה"שלום" הזה אכן נוסה ונכשל. אני מקווה ומאמין שהכישלון הזה לא אומר שהשלום נועד להיכשל באופן בלתי הפיך, אלא שעלינו ללמוד מהטעויות שנעשו במהלך הסכמי אוסלו."[7]

פרסומים

בשנת 1987 הוציא קלר ספר עיון באנגלית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני:

  • Terrible days: Social divisions and political paradoxes in Israel (ימים נוראים: שסעים חברתיים ופרדוקסים פוליטיים בישראל).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתוך עמוד הפייסבוק של אדם קלר
  2. ^ Prisoner's dilemma, באתר ג'רוזלם פוסט, ‏22 באוגוסט 2013 (באנגלית).
  3. ^ ליעד גרינבוים, אחד משלנו: אדם קלר מגנה את ישראל מעל כל במה אפשרית, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010.
  4. ^ Inside story: Jonathan Ben-Artzi , Israelian pacifist, באתר הגארדיאן, ‏11 במרץ 2003 (באנגלית).
  5. ^ ביקור חברי גוש שלום אצל ערפאת - גוש שלום, באתר גוש שלום, ‏10 באפריל 2004.
  6. ^ אדם קלר: "מוכן שפליטים סודנים יגורו בבניין שלי", באתר "MyNet חולון", ‏31 במאי 2012.
  7. ^ The ideal of peace in Judaism, באתר "Pressenza", ‏20 באוקטובר 2015 (באנגלית).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0