אדיב בורומאנד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדיב בורומאנד
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אדיב בורומאנדפרסית: ادیب برومند; 11 ביוני 192413 במרץ 2017) היה משורר, משפטן ופוליטיקאי איראני. מקורבו של מוחמד מוסאדק וממנהיגי החזית הלאומית האיראנית (אנ'). בחייו נחשב[דרושה הבהרה] למשורר הלאומי של איראן.

ביוגרפיה

בורומאנד נולד בגז (گز), אחד מפרבריה של העיר בורחואר (برخوار) שבאספהאן. אביו היה סופר והיסטוריון, ואימו התעניינה בחינוך ובתרבות. בגיל שש עשרה החל לכתוב פרוזה.

את הקריירה הפוליטית שלו, החל בורומאנד במהלך הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן. הוא כתב על הלאומיות האיראנית, וביקר את שלטונו של רזא ח'אן שאותו כינה דיקטטור. הוא ביקר גם את הכוחות הפולשים, וכתב נגד קפיטליזם ובעד לאומיות ופטריוטיות. שיריו הופיעו בעיתונים בטהראן ובאספהאן. בתקופה זו פרסם את ספרו הראשון. הפופולריות לה זכה, זיכתה אותו בכינוי "המשורר הלאומי".

בספטמבר 1942 החל בורומאנד ללמוד בטהראן, והשלים תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת טהראן. בנוסף למד בורומאנד ספרות, ורכש ידע בצרפתית וערבית. הוא כתב על הצורך ברפורמה בפרס. בספרו השני כתב נגד התנאים הרעים ששררו לדעת אנשים רבים במדינה אותה התקופה. בורומאנד סירב להתמנות למשרה שהוצע הלו כתובע ציבורי בארדביל. הוא עבד כעורך דין עצמאי, ושימש במשך שנים עורך דין של הבנק הלאומי האיראני.

במהלך משבר איראן ב-1946 היה בורומאנד פעיל פוליטי וכתב למען האופוזיציה של המפלגה הדמוקרטית האזרית וג'עפר פישהורי (جعفر پیشه‌وری), על אף שהיו לו קשרים קרובים עם מפלגת תודה (توده) הקומוניסטית.

עמדות פוליטיות

בורומאנד היה לתומך של התנועה הלאומית של ראש הממשלה מוחמד מוסאדק ובהלאמת תעשיית הנפט בדומה לאיראנים רבים בתקופתו. הוא כתב שירים רבים לתמיכה במוסאדק, ששימשו תעמולה בידי המשטר, והופצו בחוברות ושודרו ברדיו. במהלך ההפיכה באיראן ב-1953 לחם אדיב נגד הממשל החדש, וקרא לממשלו של מוחמד רזא שאה פהלווי "דיקטטורה". בשל דברים אלו והתנגדותו נכלא מספר פעמים. ב-1960 הפך לחבר מרכזי בחזית הלאומית השנייה וקרא למהפכה. אדיב נבחר כאחד מחמשת חברי המועצה במסגרת הארגון מחדש של החזית הלאומית על ידי כרים סנג'אבי (کریم سنجابی).

לאחר המהפכה האיראנית היה ממנהיגי החזית הלאומית ועמד בראש המפלגה מ-1993 ועד 2017. בתפקידו זה קרא לחופש ולדמוקרטיה באיראן. הוא הקים בעיירת הולדתו גז "בית תרבות" בשטח של 3600 מ"ר.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא איראן ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.