אדוארד ספירס
 | |
| אדוארד ספירס | |
| לידה |
7 באוגוסט 1886 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1974 (בגיל 87) אסקוט, ברקשייר, בריטניה  |
| השתייכות |
 הצבא הבריטי |
| תקופת הפעילות |
1903–1919 1940 – 1946 |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
 מסדר האימפריה הבריטית  מסדר האמבט  הצלב הצבאי | |
אדוארד לואיס ספירס (7 באוגוסט 1886 - 27 בינואר 1974) היה גנרל בריטי.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
ספירס נולד בפריז ב-7 באוגוסט 1886, והתחנך בצרפת. הוא שירת את ארצו במלחמת העולם הראשונה, בשנים 1914 ו-1915, במהלכן נפצע ארבע פעמים. חינוכו ורקעו הצרפתי סייע לו בשלב זה בקריירה ובשנים 1915 ו-1916 שירת כקצין קישור בין הצבא הבריטי לאחת הארמיות של צבא צרפת, ולאחר מכן היה לראש המשלחת הבריטית בפריז, זאת עד ל-1920. באותה העת היה ספירס כבר בדרגת בריגדיר גנרל, לה מונה עוד ב-1918. וינסטון צ'רצ'יל, אז הלורד הראשון של הימיה, הכיר אותו בשנת 1915 והעריך את כישוריו.
לאחר המלחמה נבחר לפרלמנט הבריטי וכיהן בו החל ב-1922 ועד ל-1945. במשך שנות השלושים תמך במאבקו של צ'רצ'יל לחימושה של בריטניה אל מול הסכנה הנשקפת מגרמניה הנאצית.
במאי 1940, לפני נפילת צרפת, מינה אותו צ'רצ'יל לנציגו האישי בצרפת. ספירס ביצע אישית את חילוצו של הגנרל שארל דה גול מצרפת ב-17 ביוני 1940, ערב הכניעה הצרפתית, כפי שתיאר צ'רצ'יל בספרו על מלחמת העולם השנייה:
- "הנה כי כן הלך דה-גול בעצם הבוקר ההוא - ה-17 בחודש - אל משרדו בבורדו, קבע מספר פגישות לשעות אחר הצהרים לשם חיפוי, ואחרי כן נסע לשדה-התעופה עם ספירס ידידו על-מנת ללוותו למטוס. הם לחצו ידיים ונפרדו לשלום, וכשהחל המטוס לנוע נכנס דה-גול פנימה והגיף את הדלת. המטוס המריא למרום, בעוד השוטרים והפקידים הצרפתים פוערים פיהם. במטוס הקטן הזה נשא עמו דה גול את כבודה של צרפת".
ביולי 1941, לאחר כיבוש סוריה ולבנון על ידי הצבא הבריטי ואנשי צרפת החופשית מידי צבא וישי, פעל ספירס ביחד עם הבריגדיר ארתור סטפן מאברוגורדאטו, אשר היה עד ראשית שנות השלושים מפקד משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל, בהפעלתם מחדש (והפעם כבעלי ברית) של הפקידים ואנשי הצבא של וישי. השלטון בסוריה ולבנון עבר לידי צרפת החופשית, והשניים עמלו גם למען שיתוף הפעולה של אנשי צרפת החופשית, באותן שתי ארצות, עם הבריטים.
בשנים 1942–1944 היה ספירס ראש הנציגות הבריטית בסוריה ולבנון.
יחסו למאבק בארץ ישראל
ספירס היה מראשי התומכים בעמדה הערבית בשאלת עתידה של ארץ ישראל והתנגד באופן נחרץ ובוטה למפעל הציוני ולשאיפת יהודי ארץ ישראל להקמת מדינה יהודית. בעדותו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בינואר 1946, אמר ספירס כי: "המדיניות הציונית, כפי שהיא מתגלה כיום בארץ-ישראל, אינה תנועה דתית, אלא תנועה לאומית שיש בה הרבה קווים בלתי רצויים שהיו אופייניים לתנועה הנאצית בגרמניה." את בעיית הפליטים היהודים הציע לפתור בדרך של פיזורם בין מדינות האומות המאוחדות, כולל מדינות ערב. לטענתו, מדינה יהודית במזרח התיכון לא תביא שלום, אלא אי-שקט וחוסר בטחון.[1] בניסיונו לקדם את עמדת הצד הערבי, טען כי הצבא המצרי, הלגיון הירדני ויחידות ערביות נוספות עמדו לצד בנות הברית במלחמת העולם השנייה,[2] בשעה שיהודי ארץ-ישראל הזיקו למאמץ המלחמתי באלצם את הבריטים להחזיק כוחות גדולים בארץ ישראל.[3] ביוני 1946, נטען על ידי עיתון קומוניסטי ערבי שיצא לאור בירושלים, כי ספירס עובד כיועץ בשכר ל"משרד התעמולה הערבי" בראשותו של מוסא עלמי.[4]
לאחר שספירס לא הצליח להיבחר שוב כחבר הפרלמנט בבחירות הכלליות שנערכו בבריטניה בשנת 1945, הוא פרש מן הפוליטיקה ופנה לעולם העסקים.
חיי משפחה
בראשית שנת 1918 נישא למרי בורדן. לזוג נולד בן, מייקל, בשנת 1921. בשנת 1969, שנה לאחר מות בורדן, נישא לננסי מוריס. אדוארד ספירס נפטר בשנת 1974.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חברי הוועדה האמריקאים מכריזים שאין החלטת הקונגרס מחייבתם, דבר, 30 בינואר 1946
- ^ ספירס ממריץ את הערבים להתנגד לציונות, דבר, 17 באוגוסט 1945
- ^ חברי הוועדה האמריקאים מכריזים שאין החלטת הקונגרס מחייבתם, דבר, 30 בינואר 1946
- ^ אנשי "החזית הערבית" הוזמנו לבלודאן, דבר, 11 ביוני 1946
