אדאנאטס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האדאנאטסלטינית: Adanates) היו שבט גאלי קטן ששכן בסביבת העיר סיין (אנ') של ימינו, בהרי האלפים קוטיה, בתקופת הברזל.

שם

הם מוזכרים כאֶדֶנאטס (Edenates) אצל פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה),[1] וכ-Adanatium על קשת סוסה.[2][3]

האטימולוגיה של השם אדנאטס אינה ברורה. גיא בראול הציע להשוות את זה עם אדנאטיוס (או אדנאטיס) ואַדַנָה, והניח שזה מהמילה Senedenates המקורי, עם אובדן ה-S התחילי.[4] לדברי אלכסנדר פלילייב, "אם הצורה המקורית אכן הייתה Sed, השם יכול להיות קלטי, מ-sedo 'מושב, מיקום'; אבל לאור הצורה הרשומה בכתובות, זה לא סביר.

גאוגרפיה

בני השבט האדאנאטס התגוררו סביב היישוב סדנה (סיין המודרנית).[5] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת דרומית לאוונטיקי, מערבית לסבינקאטס, מזרחית לסבאגיני, וצפונית לגליטאה ואגואיטורי.[6]

היסטוריה

הם מוזכרים פעם אחת בטקסטים עתיקים מאת פליניוס האב כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 15–16 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום. הם מופיעים גם על קשת סוסה, שהוקמה על ידי קוטיוס בשנים 8–9 לפני הספירה.[7]

לקריאה נוספת

  • Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 978-0674993648.

ביבליוגרפיה

  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • Delamarre, Xavier (2003). Dictionnaire de la langue gauloise: Une approche linguistique du vieux-celtique continental. Errance. ISBN 9782877723695.
  • Delamarre, Xavier (2019). Dictionnaire des thèmes nominaux du gaulois. Ab-/Iχs(o)-. Vol. 1. Les Cents Chemins. ISBN 978-1-7980-5040-8.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

הערות שוליים

  1. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.
  2. ^ Corpus Inscriptionum Latinarum 5:7231.
  3. ^ Falileyev 2010, s.v. Edenates.
  4. ^ Barruol 1969, pp. 357–358.
  5. ^ Barruol 1969, p. 390.
  6. ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum.
  7. ^ Barruol 1969, p. 32.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אדאנאטס38899412Q2824077