אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תעודת חבר, 1981

אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל היא אגודה מקצועית של מהנדסים ואדריכלים בישראל שהוקמה בשנת 1921 על ידי מהנדס הבניין ריכרד פסובסקי ושותפו האדריכל יוסף ברלין. בשנת 1985 היא התאחדה עם הסתדרות המהנדסים ועם ארגון האקדמאים העצמאיים במקצועות ההנדסה, האדריכלות והטכנולוגיה בישראל, להקמת לשכת המהנדסים[1].

בשנת 1926 יסדה האגודה כתב עת בשם "בנין וחרושת", שהיה ביטאון האגודה. עורכו הראשון היה יוסף ברורמן, שמונה בשנת 1946 לנשיא האגודה[2].

האגודה קיימה הוצאת ספרים בשם "מידות", ספרייה של כ-13,000 ספרים בתחומי המדע, הטכניקה, והאדריכלותבית המהנדס ברחוב דיזנגוף מספר 200 בתל אביב) וקרן לביטוח הדדי. לחברים העצמאים באגודה הוקמה קופת תגמולים בשם "נדבכים". בשנת 1954 היא הכינה לוח תעריפים עבור חבריה. בשנת 1959 החלה האגודה להוציא ירחון בשם "הנדסה ואדריכלות"[3].

בארכיון אדריכלות ישראל שמורים כל גיליונות עיתוני האגודה וספרי הוצאת ״מידות״ לצד מאות רבות של פריטים ומסמכים היסטוריים העוסקים בתולדות האגודה וגלגוליה לאורך המאה ה-20.

פרס ארנן

בשנת 1960 החלה האגודה להעניק את "פרס ארנן" לעבודת מחקר מצטיינת בתחומי ההנדסה והטכניקה שניתן על שם משה ארנן שהיה יו"ר האגודה[4]. בשנה זו זכו בפרס פרופסור דוד יצחקי וד"ר סקי רוזנהאופט[5]. בשנת 1963 זכה בפרס ד״ר חיים לרכנטל[6], בשנת 1964 זכה ד״ר מיכאל וידה מהטכניון[7] ובשנת 1966 זכה בפרס ד"ר עודד לוין מהטכניון[8].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ מהי הלשכה?, אתר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל
  2. ^ דוד תדהר (עורך), "יוסף ברורמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3054
  3. ^ ר. שריד, ציבור המהנדסים והאדריכלים למקומו הנכון במשק, דבר, 14 בדצמבר 1962
  4. ^ י. ר. בלום, משה ארנן (ארנשטיין), דבר, 26 בינואר 1959
  5. ^ פרס אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, דבר, 23 באוקטובר 1960
  6. ^ למרחב, יום שישי, אוקטובר 25, 1963
  7. ^ חרות, יום א׳, ה8 לנובמבר 1964
  8. ^ חללי צה"ל הובאו למנוחות, דבר, 15 ביוני 1969
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28090895אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל