עלילות גילגמש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס. ליצירה מספר גרסאות שונות בעלות תיארוך שונה. הגרסה המלאה ביותר עד היום נמצאה בספריית המלך אשורבניפל, שמלך במאה השביעית לפני הספירה בנינוה שבאשור. החלק הראשון מהיצירה, שפוענח על ידי ג'ורג' סמית בשנת 1872 הוקדש לתיאור שככל הנראה קיבל השראה מהמבול. לאחר מחקר נוסף התברר כי סיפור המבול הוא חלק מיצירה גדולה בהרבה, שכינויה הבבלי היה "סדר גילגמש". יצירה זו כוללת שנים עשר שירים המתפרסים על שנים עשר לוחות אבן נפרדים. אורכו של כל שיר הוא כשלוש מאות שורות.[1]
שבר קטן מהלוח השביעי של עלילות גילגמש נמצא בתל מגידו בשפכי המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו שחפר בתל.[2]
היצירה
הגרסה המאוחרת המלאה שנמצאה בספרית אשורבניפל חוברה ככל הנראה בסוף האלף השני לפנה"ס על ידי מסין-לקה-אוניני. הנוסח המקורי הקדום יותר, חובר ככל הנראה בתחילת האלף השני לפנה"ס, ומחברו אינו ידוע. מחבר האפוס שאב ממקורות שומרים שונים קטנים בהיקפם, וערך אותם לכדי יצירה אורגנית אחת. מקורות אלו נתחברו ככל הנראה בסוף האלף השלישי לפנה"ס בימי המלך שולגי מאור.[3] לוחות עלילות גילגמש נתגלו על ידי הורמוזד רסאם בשנת 1853.[4] עם זאת, פענוח ותרגום היצירה נעשה מספר שנים לאחר מכן, בשנת 1872 בידי ג'ורג' סמית'. התרגום המקובל ביותר שנכתב עד עתה נכתב על ידי ג'ורג' אנדרו רייזנר, ותרגומו מבהיר במדויק את הטקסט לצד הטקסט בשפת המקור .[5] שירת עלילות גילגמש שונה במהותה ובעיסוקה מיתר הספרות הבבלית בת זמנה. יצירה זו מעניקה עוצמה דרמטית לגיבוריה, בני התמותה. יצירות רבות באותה עת העמידו את האלילים במרכז העלילה, ובני האדם שיחקו תפקיד שולי ומכני. מבחינה זו, עלילות גילגמש נחשבת יצירה פורצת דרך ביצירות התרבותיות של המזרח הקדום.[6] בשנת 1956 נמצא בתל מגידו, בחפירות המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, לוח אכדי המתאים ללוח השביעי בעלילות גילגמש נוסח נינווה. הלוח הוא מן המאה ה-14 לפנה"ס ומעיד ככל הנראה על כך שעלילות גילגמש היו מקור ללימוד, לתרגום ולחיקוי בכל רחבי המזרח הקדום.[7]
עלילה
העלילה היא יצירה מיתולוגית קדומה, שבדומה למרבית המיתולוגיות נסובה סביב אלילים[8]. סיפור העלילה מתפרש על פני אחד עשר לוחות.
בלוח האחד עשר עוברת העלילה לפסים מקבילים למבול; ניתן למצוא בה מוטיבים כמבול ששוטף את הארץ, כשעתיד האנושות משתמר בספינה לאורך המבול שנמשך שבעה ימים, ובתומו נחה הספינה על הר ו"אותנפישתים" (המקביל בעלילה לנח) שולח יונה שלא מצאה מנוחה לכף רגלה.
גרסאות
בלוחות רבים נמצאו קטעים של גרסה קדומה יותר, בבלית, מן המאה ה-17 לפנה"ס והמאה ה-18 לפנה"ס. כמו כן, ישנו נוסח מאוחר יותר, אשורי. מהשוואה בין הגרסאות ניתן להסיק כי הנוסח שבידינו היה נפוץ בצורה זו כבר במחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה. גם היצירה הקדומה יותר, הבבלית לא נוצרה יש מאין, ושאבה את תוכנה ממקורות שומריים שונים. את עובדה זו ניתן להסיק הן משמות הגיבורים גילגמש, שהופיע אף ברשימת מלכי ארך ההיסטורית ואנכידו, שניהם שמות שומריים, והן מן העובדה שמצויים בידינו לוחות ורסיסים שומריים שונים המהווים השראה לכתוב בעלילות גילגמש. הפרגמנטים השומריים אינם מתלכדים לכדי יצירה מגובשת אחת, אך חלקים מן הסיפור הבבלי מזוהים בוודאות עם מקורות שומריים, לדוגמה: פרשת 'יער הארזים', 'פר השמיים', 'חיפוש חיי נצח', וכן סיפור המבול. השימוש הבבלי בכתבים השומריים היה כחומר בסיס בלבד. במקורות השומריים ניתן לזהות את גרעין התוכן, אך לא את העלילה המורכבת על שלל מהלכיה, שאותה יצרו הבבלים. לוח שנים עשר, בשונה מיתר העלילה, הועתק כמעט במדויק מהמקור השומרי עליו הוא מתבסס, שנמצא אף הוא בשלמות, ושמו 'גילגמש, אנכידו והשאול'. עובדה זו מחזקת את התאוריה שלוח שנים עשר נוסף לאחר התגבשות העלילה בשלמותה האורגנית על ידי עורך מאוחר יותר.
תרגומים לעברית
- ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, הוצאת עם עובד, 1996.
- שאול טשרניחובסקי, שירות ושירים (כל כתבי שאול טשרניחובסקי, כרך ו'), הוצאת עם עובד, 1995 (מגרמנית[9]).
- שמואל פרידמן, עלילות גילגמש מלך ארך, הוצאת ש. פרידמן, 1992 (תרגום-עיבוד מאנגלית[9]).
- ש. שפרה, עלילות גילגמש: סיפור הידידות בין גילגמש המלך וידידו אנכידו, איורים: בלהה ומנשה קדישמן, עם עובד, 2000.
- אורי גבאי ותמר וייס, המיתולוגיה הבבלית, הוצאת מפה, 2003, עמ' 132–175
לקריאה נוספת
- ניצה אברבנאל, גילגמש - גיבור מיתולוגי בתרבות משתנה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2001
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: עלילות גילגמש |
 טקסט בוויקיטקסט: כל כתבי שאול טשרניחובסקי/כרך ו': שירות ושירים/עלילות גלגמש |
- עלילות גלגמש בתרגום שאול טשרניחובסקי, באתר פרויקט בן-יהודה
- תקציר עלילות גילגמש מאת מתרגמת היצירה, ש. שפרה, באתר מקראנט
- "עלילות גילגמש וסיפור המבול", מאמר באתר דעת
- עלילות גילגמש קריאה והאזנה של האפוס הבבלי בהגייה הבבלית המקורית. שוחזר על ידי אשורולוגים
- חלום אנגידו, מעריב, 4 במרץ 1955, קטע מהאפוס בתרגום שאול טשרניחובסקי
טלי קרופקין, קטעים אבודים של עלילות גילגמש מאירים את האפוס העתיק באור חדש, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2015- The Newly Discovered Tablet V of the Epic of Gilgamesh, פורסם ב-24 בספטמבר 2015, באתר Ancient History
פרק 36 – דברי הימים: בן הפרה האצילה – על עלילות גלגמש. א' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס- פרק 38 – דברי הימים: בן הפרה האצילה – על עלילות גלגמש ב' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
- פרק 41 – דברי הימים: בן הפרה האצילה – על עלילות גלגמש חלק ג' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
- פרק 43 – דברי הימים: בן הפרה האצילה: על עלילות גלגמש חלק ד' בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
הערות שוליים
- ^ שמואל נח קרמר, ההיסטוריה מתחילה בשומר, מרחביה: ספריית הפועלים, 1960, עמ' 239
- ^ אהרון קמפינסקי, מגידו: עיר-מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי, הוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 193, עמ' 30
- ^ ש. שפרה, יעקב קליין, "בימים הרחוקים ההם: אנתולוגיה משירת המזרח הקדום" (תל אביב: עם עובד, 1996) עמ' 183.
- ^ Julian Reade, Hormuzd Rassam and His Discoveries Vol. 55, (Iraq: British Institute for the Study of Iraq, 1993), p 39-62.
- ^ A.R. George, The Babylonian Gilgamesh Epic: Introduction, Critical Edition and Cuneiform Texts, 2 vols. Oxford: Oxford University Press, 2003.
- ^ שמואל נח קרמר, "ההיסטוריה מתחילה בשומר" (מרחביה: ספרית פועלים, 1960) עמ' 240-241.
- ^ שם, עמ' 240; א גיצה וש. לוי, "עתיקות: סדרה עברית," כרך ב (ירושלים: רשות העתיקות, 1958) עמ' 108–115 .
- ^ על התפתחות המיתולוגיה, ראו בפירוש המלבי"ם על ספר בראשית, פרק ו' פסוק ד'
- ^ 9.0 9.1 ש. שפרה, האישה הדעת והמות: עלילות גלגלמש - יצירה חתרנית: מבוא, על הפרק: כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים, גיליון 20, דצמבר 2004
| מיתולוגיה מסופוטמית | ||
|---|---|---|
| הפנתאון המסופוטמי | אבגל • אדד • איננה • אנו • אנכי (אאה) • אנליל • אשור • מרדוך • נינורתה • נינטו • נינקאסי • נינתינוגה • נסרוך • נרגל • סין (ננה) • עשתר (אישתר) • שמש • תיאמת • תמוז | |
| יצירות ספרותיות | אנומה אליש • עלילות גילגמש | |
| גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש | |
| דתות | הדת הבבלית אשורית • הדת השומרית אכדית | |
