אברהם שלום חיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אברהם (אברהמל'ה) שלום חיים (5 באוגוסט 1943 – 30 בינואר 2019) היה פרופסור אמריטוס לזואולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים.[1]

ביוגרפיה

אברהם חיים נולד בשדה התעופה וילהלמה (לימים נמל התעופה בן-גוריון), לדוד, איש קשר בחיל האוויר המלכותי ופאני (לבית דיין), ילידת העיר חלב שבסוריה. עם פרוץ מלחמת העצמאות עברה המשפחה להתגורר בתל אביב שם גדל והתחנך.[2] את לימודיו התיכוניים סיים בשנת 1962 בגימנסיה גאולה. בשנת 1962 התגייס לצהל ושרת בגדוד 50 של הנח"ל כחובש קרבי. במלחמת ששת הימים סופח יחד עם חבריו לגדוד לפיקוד מרכז והשתתף בקרב על גבעת התחמושת.

חיים עשה את לימודיו הגבוהים מהתואר הראשון עד השלישי באוניברסיטה העברית בירושלים, בוגר תואר ראשון בזואולוגיה וגנטיקה ותואר שני בזואולוגיה.[3] בשנת 1977 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה; נושא התזה: "פיזיולוגיה השוואתית של משק החום בשתי אוכלוסיות של הקוצן הזהוב" והיא נעשתה בהנחיית פרופסור אריה בורוט.[4] עשה פוסט-דוקטורט באקופיזיולוגיה וכרונוביולוגיה, המכון לחקר יונקים באוניברסיטת פרטוריה שבדרום אפריקה אצל פרופ' ג'ון סקינר.[3] הוא בעל תעודת הוראה מהאוניברסיטה העברית. בשנים 1967–1981 ניהל ביחד עם פרופסור יהודה ליאופולד ורנר סקר בסיני.[5]

בשנת 1976 החל חיים ללמד ביולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים, לימד באוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכללת ליפשיץ וב-Everyman’s University. ב-1982 התמנה למרצה בכיר עם קביעות, ב-1992 התמנה לפרופסור חבר, ב-1996 התמנה לפרופסור מן המניין. ב-2014 פרש מאוניברסיטת חיפה כפרופסור אמריטוס. שהה כחוקר אורח במכוני מחקר באוניברסיטאות אואולו, פינלנד; פרטוריה, דרום אפריקה; אוסלו, נורווגיה; אנטוורפן, בלגיה; קולומביה הבריטית, קנדה; האקדמיה הפולנית למדעים; אברדין, סקוטלנד; האוניברסיטה החופשית של בריסל (ULB), בלגיה; קוואזולו-נטאל, דרום אפריקה ואוניברסיטת לינפילד, אורגון. הוא כתב 183 מאמרים בכתבי עת שפיטים והנחה קרוב למאה תלמידי מחקר לתארים מתקדמים.[1]

עמד בראש החוג לביולוגיה אורנים-אוניברסיטת חיפה; בין תפקידיו באוניברסיטת חיפה: דקאן הפקולטה למדעים והוראתם; ראש החוג לניהול משאבי טבע וסביבה. ראש המרכז הישראלי למחקרים בינתחומיים בכרונוביולוגיה,[3] מ"מ ראש בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני וראש הנהלת מרכז המחקר יצחק שמיר.[1] בשנים 2008–2016 כיהן חיים כסגן נשיא החברה הבינלאומית למדעי הזואולוגיה (אנ'). בשנת 2012 היה ממארגני הכנס ה-21 של החברה בחיפה.[1] בשנים 1999–2002 כיהן כיו"ר העמותה לזואולוגיה בישראל. שימש כסגן נשיא האגודה הישראלית לתאורה וסגן יו"ר הוועדה האירופאית להעלאות המודעות לזיהום אור (LONNE).[6]

אברהם שלום חיים היה נשוי מאז 1974 ועד למותו לנעמי לבית רייזנר, להם שלושה ילדים; התגורר משנת 1984 ביישוב תמרת שבעמק יזרעאל.[2]

פרסים ואותות כבוד

  • 2014 – חבר כבוד, העמותה לזואולוגיה בישראל[7]
  • 2018 – פרס החברה למדעי הזואולוגיה עבור תרומה יוצאת דופן[1]

מחקריו

מחקר באקולוגיה

אברהם חיים חקר את תגובתם האקולוגית של מיני יונקים קטנים לשריפה שפרצה בכרמל ב-1989. הוא מצא שהיונקים הקטנים מתאוששים מהשריפה בשלבים, בתהליך של סוקצסיה (מעקובת), במקביל להתאוששות הצומח ומיני צמחוניים נוספים. בשלב הראשון פולשים לבית הגידול השרוף שלושה מינים אוכלי זרעים: גרביל סלעים (Gerbillus dasyurus), מריון מצוי (Meriones tristrami) ועכבר מקדוני (Mus macedonicus). אחרי כשלוש שנים שבים לבית הגידול השרוף שני מיני היערונים, יערון צהוב-צוואר (Apodemus flavicollis) ויערון גדול (Apodemus mystacinus) וחדפים קטנים (Crocidura suaveolens). המחקר בכרמל האיר את השפעות משטרי הניהול השונים ביער השרוף (כמו כריתה של העצים השרופים) על התאוששות המערכת האקולוגית לאחר השריפה בטווח זמן קצר. בטווח הזמן הארוך נמצא שהמגוון הביולוגי בקבוצות שונות, כולל יונקים קטנים, מגיע לשיאו כעבור כ-25 שנה מאז פרוץ השריפה ולאחר מכן יורד.[8]

זיהום אור

את שני העשורים האחרונים בחייו הקדיש אברהם חיים לחקר ההשלכות הפיזיולוגיות והבריאותיות של אור בלילה הן על חיות מעבדה והן על בני אדם.

מחקריו הראו שהארה מלאכותית בלילה משפיעה על קשת רחבה של מדדים מטבוליים, הורמונליים ופיזיולוגיים; בכללם טמפרטורת גוף, תצרוכת מזון ואנרגיה, תצרוכת חמצן, סוכר בדם, חלבוני עקת חום, רבייה, יצור חלב בבקר והתנהגות דמוית דיכאון.[9]

אברהם חיים הקים מרכז לחקר אור מלאכותי בלילה על מערכות ביולוגית שנקרא "המרכז הישראלי הבין תחומי לכרונוביולוגיה". חלק נכבד ממחקריו עסקו בחקר ההשפעות השליליות של חשיפה לאור כחול בלילה על הביולוגיה של יונקים כולל בני אדם. מחקרי מעבדה ומחקרים אפידמיולוגיים שניהל במרכז הצביעו על קשר ישיר בין הפרעות אור בלילה להפרעות שינה וסיכוני תחלואה שונים לרבות סיכון גבוה להתפתחות סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים.[10]

מחקרים שנערכו במעבדה שלו על מודל עכברי, אפיינו את סף הרגישות להתפתחות סרטן שד בסוגי תאורה שונים כך שתאורה כחולה (LED) מציגה את הרגישות הגבוהה, לעומת תאורת להט ופחם (אור צהוב), שהציגו את הרגישות הנמוכה ביותר.[11] אברהם חיים עם חוקרים נוספים פרסם מאמרי סקירה בנושא הקשר בין אור כחול בלילה לבין הפרעות מטבוליות (בעיקר השמנת יתר) ותחלואה בסרטן השד כולל דיון נרחב במנגנון הפעולה המולקולרי והצעות לשינויים התנהגותיים באורח החיים בכדי להפחית את סיכון התחלואה.[12]

בנוסף ליונקים, המרכז שהקים ערך מחקרים על השפעת אור מלאכותי בלילה על הביולוגיה של ציפורים בתנאי שבי. מחקרים אלה הראו שחשיפה לאור בלילה גורמת לירידה חדה במשקל, פוגעת ברבייה, גורמת לעקה ומקטינה באופן מובהק תצרוכת מזון ומים. מחקרים אלה, מציעים שחשיפה לאור בלילה מעלים את הסיכון לתחלואה במחלות זיהומיות בציפורים בתנאי שבי ושניתן לבטל השפעות שליליות אלה באמצעות מתן מלטונין במי השתייה בשעות הלילה.

קישורים חיצוניים

הרצאות מצולמות

כתבות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 John Buckeridge, Obituary: A light dimmed in Zoological Sciences Emeritus Professor Abraham Haim (5 August 1943 to 30 January 2019. Integrative Zoology 2019; 00: 1–6, pp. 585-586.
  2. ^ 2.0 2.1 Marquis Who's Who in the World, 1997, 14th edition, p. 560
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 אברהם חיים, הנדסת בנייה ותשתיות, גליון 62, פברואר 2015, עמ' 36.
  4. ^ עבודת הדוקטורט, באתר הספריה הלאומית
  5. ^ Yehudah L. Werner, herpetology at a biogeographical Junction: Research and teaching at the hebrew university of Jerusalem (israel), Herpetological Review, 2011, 42(2), 153.
  6. ^ משה ליכטמן, מדען בכיר מתריע על סכנת "זיהום אור" בישראל, באתר גלובס, 14 ביולי 2016
  7. ^ חברי כבוד, באתר העמותה לזואולוגיה בישראל
  8. ^ ISRAEL: POST-FIRE RECOVERY OF AN EAST MEDITERRANEAN ALEPPO PINE FOREST ECOSYSTEM (IFFN NO. 15)
  9. ^ Haim, A., Heth, G., Pratt, H., and Nevo, E. (1983). Photoperiodic effects on thermoregulation in a 'blind' subterranean mammal. J. Exp. Biol. 107, 59-64. Fonken LK, Workman JL, Walton JC, Weil ZM, Morris JS, Haim A, Nelson RJ Light at night increases body mass. Proceedings of the National Academy of Sciences, 107:18664-18669. Bedrosian TA, Fonken LK, Walton JC, Haim A, Nelson RJ. (2011) Dim light at night provokes depression-like behaviors and reduces CA1 dendritic spine density in female hamsters. Psychoneuroendocrinology, 36:1062-1069.
  10. ^ Fonken LK, Workman JL, Walton JC, Weil ZM, Morris JS, Haim A, Nelson RJ Light at night increases body mass. Proceedings of the National Academy of Sciences, 107:18664-18669. Bedrosian TA, Fonken LK, Walton JC, Haim A, Nelson RJ. (2011) Dim light at night provokes depression-like behaviors and reduces CA1 dendritic spine density in female hamsters. Psychoneuroendocrinology, 36:1062-1069.
  11. ^ Haim A, Youkler A, Harel O, Schwimmer H, Fares, F. (2010) Chronobiology affects prostate cancer cells growth in vivo. Sleep Sciences, 3: 32-35.
  12. ^ Zubidat AE, Fares B, Fares F, Haim A. Artificial Light at Night of Different Spectral Compositions Differentially Affects Tumor Growth in Mice: Interaction With Melatonin and Epigenetic Pathways. Cancer Control. 2018 Jan-Dec;25(1):1073274818812908. doi: 10.1177/1073274818812908. Zubidat AE, Fares B, Fares F, Haim A. (2015). Melatonin Functioning Through DNA Methylation to Constricts Breast Cancer Growth Accelerated By Blue LED Light-At-Night in 4T1 Tumor-Bearing Mice. Gratis J Cancer Biol Therap. 1: 57-73.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32109582אברהם שלום חיים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אברהם_שלום_חיים&oldid=1828978"