אברהם צרפתי

אברהם צרפתי (בערבית: أبراهام السرفاتي; 1926 - 18 בנובמבר 2010), יהודי-מרוקאי, היה פעיל פוליטי, חבר במפלגה הקומוניסטית (קדימה) ואופוזיציונר לחסן השני. בשל מלחמתו נגד הקולוניאליזם ובעד הדמוקרטיה במרוקו היה נתון במאסר במשך 17 שנה, והוגלה ל-8 שנים ממרוקו.

ביוגרפיה

צרפתי נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב-1926 למשפחה יהודית-מרוקאית שמוצאה בטנג'יר. בשנת 1949 הוסמך כמהנדס מכרות בגרנד אקול בפריז. את דרכו הפוליטית החל ב-1944 כשהצטרף למפלגה הקומוניסטית המרוקאית, ועם הגיעו לצרפת שנה לאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית. עם שובו למרוקו, נעצר ונכלא על ידי הרשויות הצרפתיות בעקבות מאבקו האנטי-קולוניאליסטי. ב-1950 הקים מפלגה בשם "קול הדמוקרטיה". בשנים 1957 עד 1960 עבד בשביל משרד הכלכלה ותמך במדיניות של עצמאות כלכלית. בשנים 1960 עד 1968 הוא עמד בראש משרד ממשלתי לזרחה, אך התפטר מתוך הזדהות עם פועלים שובתים. בשנת 1970 הוא עזב את המפלגה הקומוניסטית והקים עם חבריו את מפלגת "אלא אלאימאם" (קדימה). בשנת 1972 הוא נעצר ועונה בפעם הראשונה, אך שוחרר לאחר לחץ ציבורי רחב. עם חברו עבד אללטיף זרואל הוא ירד למחתרת. שם הוא פגש במי שתהיה לאשתו, כריסטין דור, שעזרה לשניהם. באוגוסט 1974 מצאו אותם, ושוב עברו עינויים. זרואל נפטר כתוצאה מכך.

באוקטובר 1974 נשפט צרפתי ונדון למאסר עולם בעוון "קשירת קשר על מנת לפגוע בבטחון המדינה". צרפתי ריצה את עונשו בכלא באל-קניטרה. לאחר קמפיין ארוך של לחץ בינלאומי, שוחרר מהכלא בספטמבר 1991, לאחר 17 שנה. מיד לאחר השחרור נשללה ממנו אזרחותו המרוקאית והוא יצא לגלות בצרפת יחד עם אשתו, שם הרצה באוניברסיטאות פריז על "זהות הדמוקרטיה במדינות ערב".

צרפתי היה אנטי-ציוני, לא התעניין באזרחות ישראלית, התנגד לחוק השבות ותמך בהקמת מדינה פלסטינית.

בספטמבר 2000, 8 שנים אחרי שיצא צרפתי לגלות, יצא צו מלכותי מיוחד אשר התיר לו לחזור למרוקו ולקבל בחזרה את דרכונו ואת כל זכויותיו. הוצאת הצו התאפשרה בזכות לחץ מתמשך של ארגוני זכויות אדם, ושינויים פוליטיים שאירעו במרוקו (מות המלך חסן השני והעלייה לשלטון של בנו, המלך מוחמד השישי).

בחודש נובמבר 2010 מת צרפתי בעיר מרקש שבמרוקו.