אברהם בר גוטלובר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אברהם דוב בּער גוֹטלוֹבֶּר (20 בדצמבר 1810, סטרוקונסטנטינוב, חבל ווהלין – 12 באפריל 1899, ביאליסטוק) היה משורר, סופר, מחזאי, היסטוריון, עיתונאי ומחנך, מהחשובים שבתנועת ההשכלה. הוא כתב בעיקר בעברית, אך גם ביידיש. נודע בשמות העט "אב"ג" ו"מהללאל" (שהוא תרגום לעברית של שם משפחתו).
תולדות חייו
בגיל 17, בעיר טרנופול, הכיר לראשונה את ההשכלה, ושם פגש את יוסף פרל, מלומד משכילי חושב. חותנו, שהשתייך לחסידים, אילץ אותו להתגרש מאשתו ולכן שמר גוטלובר טינה ליהדות החרדית ולחסידות כל ימיו, דבר שמצא ביטוי בכתביו. בין השנים 1830–1850 התגורר במקומות שונים בבסרביה, ברדיצ'ב וקרמנץ שם לימד בבית הספר עד 1865 אז התמנה למורה בסמינר לרבנים בעיר ז'יטומיר עד סגירתו ב-1873. בין השנים 1876–1886 הוציא בעיר למברג (לבוב) את כתב העת המשכילי הבוקר אור. פרעות הסופות בנגב ב-1881 זעזעו אותו וגרמו לו להצטרף לתנועת חיבת ציון, ורוב יצירתו הוקדשה מעתה לשירי געגועים לארץ ישראל.
על יצירתו
בתחילת הקריירה הארוכה שלו כיוצר פרסם אבג בעיקר ספרי שירה. הוא תרגם את המחזה "נתן החכם" לגוטהולד אפרים לסינג לעברית, ואת הספר "ירושלים" של משה מנדלסון. בתחום ההיסטוריה כתב על תולדות הקראים ועל תולדות הקבלה והחסידות.
בין השנים 1840–1870 הרבה לכתוב ביידיש; יצירותיו ביידיש היו בחלקו הגדול סאטירה כנגד היהדות החרדית והחסידות. אבג התייחס באופן אמביוולנטי ליידיש וראה בה מצד אחד שפה נחותה אך מצד שני כלי בלעדי שבו יכול היה לפנות לקוראים היהודיים של אותה תקופה.
גוטלובר זכה בשעתו לתהילה רבה אולם בעוד ספריו אינם ידועים או מוערכים כיום, יש חשיבות ליצירתו כהיסטוריון, במיוחד ספרו על תולדות הקראים - ביקורת לתולדות הקראים, לזכרונותיו משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-19 - זכרונות ומסעות, ותרומתו לקובץ סיפורי העם של שלום עליכם.
גוטלובר פגש והשפיע על שלשה סופרים יהודיים חשובים: מנדלי מוכר ספרים, אברהם גולדפדן ושלום עליכם.
מיצירותיו
עברית
- פרחי אביב - שירה
- הניצנים - שירה
- קול רינה וישועה באהלי צדיקים - סיפור קצר
- זכרונות מימי נעורי
- זכרונות ומסעות
- איגרת ביקורת - ביקורת שירה
- ביקורת לתולדות הקראים
- תולדות הקבלה והחסידות
- כל שירי מהללאל - שירה
- אגרת צער בעלי חיים
- אורות מאופל
- היזהרו בבני העניים
יידיש
- דאס שטריימל מיטן קאפעלוש
- דאס גרויסע קינטס אודער דאס ביסעלע מינטס
- דאס ליד פונעם קיגעל - פרודיה של שיר של שילר
- דער דעקטאָך אודר צווי חופות אין איין נאכט (המפה או שתי חתונות בלילה אחד)
- דער בידנע ישראל
- דער סיים אודער די גרויסע אספה אין ואלד ווען די חיות האבן אויסגעקליבען דעם לייב פיר א מלך - האספה הגדולה ביער בה המליכו החיות את האריה למלך - יצירה סאטירית
- דער גלגול - סאטירה חברתית נוקבת
לקריאה נוספת
- פועה שלו-תורן, א.ב. גוטלובר ויצירתו הפיוטית, הוצאת דביר, 1958.
קישורים חיצוניים
- "אברהם בר גוטלובר", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- א. ב. גוטלובר, מאת איציק מאנגר, בתוך ספרו דמויות קרובות, תרגם מיידיש אברהם שלונסקי, סיפא - אחרית דבר מאת דב סדן. מרחביה 1941.
- כתבי אברהם בר גוטלובר בפרויקט בן-יהודה
29557631אברהם בר גוטלובר
- יהודים מווהלין
- משכילי רוסיה
- סופרים כותבי עברית
- מחזאים כותבי עברית
- היסטוריונים יהודים אוקראינים
- עיתונאים כותבי עברית
- סגל הצפירה
- סגל חבצלת
- מתרגמים לעברית
- סופרים כותבי יידיש
- מחזאי יידיש
- עיתונאים כותבי יידיש
- חובבי ציון
- סופרי יידיש הידועים בשם עט
- אנשי חינוך עבריים
- סופרים פולנים הידועים בשם עט
- סופרים יהודים פולנים
- סופרים יהודים אוקראינים
- היסטוריונים יהודים פולנים
- ילידי 1811
- נפטרים ב-1899