רבי אברהם אביש מפרנקפורט
| לידה |
ת"נ מזריטש דליטא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1768 (בגיל 78 בערך) י"א בתשרי ה'תקכ"ט פרנקפורט | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט | ||||
| מקום פעילות | ליסא, פרנקפורט | ||||
| רבותיו | רבי שמואל מפיורדא, רבי נפתלי כ"ץ | ||||
| |||||
רבי אברהם אביש (גם: אבוש) פילד מליסא (או מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט. שמו מפורסם כאחד מראשי האוסרים בפרשת הגט מקליווא.
תולדות חייו
נולד בערך בשנת ת"נ (1690) במזריטש דליטא (כיום בפולין), שם כיהן אביו, ר' צבי הירש, כאב בית דין. אביו היה נינו של רבי אברהם חיים שור. מסופר כי בצעירותו לא נודע כבעל כישרון יוצא דופן, אך לאחר שהִרבה בתחנון ותפילה נפתחו לו שערי תורה ומאז לא פסק מלשפוע דברי תורה[1]. למד אצל רבי שמואל מפיורדא (ה"בית שמואל"), ולאחר מכן נסע לפרנקפורט ללמוד אצל רבי נפתלי כ"ץ שהיה רב המקום באותה עת, אצלו למד גם קבלה. לאחר השרפה הגדולה שפרצה בעיר בכ"ד בטבת ה'תע"א (1711), שבגינה הושם רבי נפתלי כ"ץ במאסר, התפזרו תלמידיו של רבי נפתלי וגם רבי אברהם חזר לפולין. שם התפרנס תקופה ממכירת שמנים, עד שהחל לשמש ברבנות. בשלב כלשהו למד כנראה גם אצל רבי צבי הירש ביאלה.
נישא לבתו של רבי אליהו הכהן מזריטש (חתן רבו רבי שמואל מפיורדא). בנו היה רבי עוזר אב"ד מזריטש וקוז'ניץ.
ברבנות
כיהן ברבנות בכמה קהילות עד לשנת ה'תקי"ג. לפי המסופר כדי להתבודד התגורר בכפר באיזור קורוב בו אין יהודים התפרנס מחנות קטנה והקדיש זמנו ללימוד, עד שרבה של קורוב בשם רבי פנחס שידע עליו ציוה למנותו כרב אחר פטירתו. האחרונה בה כיהן הייתה עיר הולדתו מזריטש, שבה ירש את כיסא אביו. בשנת ה'תקי"ג נפטר אחיו, רבי מרדכי, והוא נקרא לכהן תחתיו ברבנות העיר ליסא שבפולין גדול. את כהונתו כרבה של פרנקפורט החל בשנת ה'תקי"ט (1759), כמה שנים לאחר פטירתו של הרב הקודם רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע"). בפרנקפורט כיהן כמרא דאתרא, אב"ד וראש ישיבה עד לפטירתו בי"א בתשרי ה'תקכ"ט (1768).
עמד לימינו של רבי יהונתן אייבשיץ בפולמוס הקמיעות.
ביחד עם שאר רבני פרנקפורט, היה רבי אברהם אביש מעורב בפרשת הגט מקליווא, וכרב העיר היה מראשי המתירים, כנגד עמדת רוב רבני הדור. אולם, יש המפקפקים במידת מעורבותו של רבי אברהם אביש מליסא בפולמוס בפועל, למרות שחתמו בשמו על כל הכרוזים הוא חתום בעצמו בפועל רק על המכתב הראשון, וגם על חתימה זו הודיע רבי שמעון קופנהגן כי הוא חזר בו מיד לאחר החתימה וכעס על אלו שהפעילו נגדו לחץ כבד כדי שיחתום, על ידי סילוף סיפור המעשה[2].
מתלמידיו
מאמריו
- אילו היה יודע אדם כמה גדול כוחה של האמת לא היה משקר לעולם[3]
ספריו
- ברכת אברהם על מסכת ברכות
- ברכת אברהם על מסכת עירובין, מסכת פסחים ומסכת ביצה
- ברכת אברהם על מגילת רות, ורשה תרצ"ד
- קנה אברהם (ברכת אברהם) על התורה
- מחזה אברהם על הגדה של פסח
- הגהות עמק המלך על הרמב"ם, נדפסו ברמב"ם ורשה תרמ"א.
- ספר "ברכת אברהם" על שולחן ערוך אורח חיים נותר בכתב יד[4]
לקריאה נוספת
- הירשל פאסין מאכר מפרעשבורג, איין נייא קלאג ליד, פרנקפורט דאדר תקכ"ט.
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם אבוש בהר"ר צבי הירש", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 20, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אברהם אבוש אב"ד פרנקפורט, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- נתן רפאל אוירבך, "שני הספדים מרבני משפחת אויערבך על רבי אברהם מליסא זצ"ל", ירושתנו ז (תשע"ד), עמ' פז–קיד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (הספדי רבי צבי הירש אוירבך ובנו רבי אביעזרי זליג).
- מור"ר אברהם אביש ז"ל אב"ד פראנקפורט, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד 38, אות פ.
הערות שוליים
- ^ עיינו בתולדותיו שבספר אהל אברהם, באתר היברובוקס.
- ^ (ראו במאמרו של שלמה טל בירחון "סיני).
- ^ תורת המידות בשמו, באתר היברובוקס.
- ^ קטעים מהחיבור העוסקים להלכות תפילין נדפסו בצירוף תולדותיו בעץ חיים (צאנז), ו (טבת תשס"ג), עמ' נז–סב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
33350689אברהם אביש מליסא