אבץ (עיר מקראית)
(הופנה מהדף אבץ (עיר קדומה))
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אֶבֶץ (בסוף פסוק - אָבֶץ) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יששכר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
העיר נזכרת בספר יהושע ברשימת ערי בני שבט יששכר: ”וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ”[1].
חוקר המקרא אבל סבור כי שמה של העיר הקדומה השתמר בשם המעיין עין אלעבוץ שברמת סירין, בדרום מזרח הגליל התחתון. אתר זה נמצא כ-3 ק"מ מזרחית לתל רכש, המזוהה עם אנחרת המקראית, וכ-3 ק"מ דרומית לחורבות עין חדה המקראית.
בתרגום השבעים מובא שם העיר בצורה רבץ (מלשון מרבץ)[2].
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', עמ' 60.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י"ח-כ"א.
- ^ כמו במשלי כ"ד, 15 - "אַל-תֶּאֱרֹב רָשָׁע, לִנְוֵה צַדִּיק; אַל-תְּשַׁדֵּד רִבְצוֹ."
