אבנעזר הווארד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. סר אבנעזר הווארד (באנגלית: Ebenezer Howard; 29 בינואר 1850 - 1 במאי 1928) היה מתכנן ערים אנגלי, שהגה את רעיון עיר הגנים. בשנת 1898 פרסם את ספרו, "ערי הגנים של המחר".
תולדות חייו
אבנעזר הווארד נולד ברובע הסיטי של לונדון, בנו של בעל חנות. בצעירותו למד בבתי ספר במחוז סאפוק והרטפורדשייר, ועבד בכמה עבודות פקידות. בשנת 1871 בגיל 21 היגר עם שני חבריו לארצות הברית, לנסות את מזלו כחקלאי בנברסקה ולאחר מכן עבר לשיקגו. הוא עבד בתור כתב בבתי המשפט ועיתונים. הוא התוודע והעריץ משוררים ובהם וולט ויטמן וראלף וולדו אמרסון.
בשנת 1876 חזר לאנגליה, שם מצא עבודה ב"חברת הנסרד" (Hansard) לתמלול דיוני הפרלמנט וועדותיו, ובה עבד כל חייו. הווארד נחשף בעבודתו בפרלמנט לדיונים וויכוחים בנושאי רפורמות חברתיות, מה שתרם לגיבוש רעיונותיו התכנוניים מאוחר יותר. בשנת 1879 הוא נשא לאישה את אליזה אן ביל (Eliza Ann Bills; 1853–1904).
שנות השמונים של המאה ה-19 בלונדון היו שנים סוערות במתח חברתי וכלכלי, על רקע פריחתה של האימפריה הבריטית והתקופה הוויקטוריאנית. הווארד נחשף לאלטרנטיבות חברתיות והתחבר עם מהפכנים, סוציאליסטים ואנרכיסטים באותה העת.[1]
לאחר מות אשתו בשנת 1904, הוא נישא שנית ב־1907 לאדית אייני הייוארד (Edith Annie Hayward; 1864–1941) בתקופה זו הושפע מספרים רבים, ביניהם הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי "במבט לאחור 1887-2000", והמסה הכלכלית של הנרי ג'ורג' "קידמה ועוני".
הוא סלד מהערים המודרניות המפותחות והסואנות וחשב שאנשים צריכים לגור במקומות שבהם חיי העיר יפגשו עם הטבע ולא יופרדו ממנו.
הווארד היה תומך נלהב של אספרנטו, ואף השתמש בשפה לנאומיו.[2]
נקבר בעיר הגנים לצ'וורט (אנ') שהוקמה על בסיס רעיונותיו.
פרסומים
הפרסום היחיד שכתב בחייו היה ״המחר - הדרך השלווה לרפורמה אמיתית״. הספר שוכתב ותוקן באורח משמעותי ב־1902 כ״ערי הגנים של מחר״. הספר היה מבוסס על רעיונות של רפורמה חברתית ועירונית. תכנון ערים כזה, אמור היה למנוע את המצב החברתי של הערים התעשייתיות באותה העת ובעיותיהן: עוני, צפיפות, שכר נמוך, סמטאות מלוכלכות ללא ניקוז, בתים ללא אוורור או אור שמש, חומרים רעילים, אבק, גזים עשן, מחלות זיהומיות וחוסר אינטראקציה עם הטבע. בספרו הציג הווארד חזון של ערים ללא משכנות עוני, בהם התושבים יהנו מהיתרונות של העיר (כגון מבחר הזדמנות, בידור ושכר טוב) והטבע (כיופי, אוויר צח, שכר דירה נמוך).
עיר גנים היא ניסיון לשילוב יתרונות הכפר עם יתרונות העיר במסגרת המרחב העירוני. תוכנית זו כוללת התייחסות רבה לאלמנטים כלכליים וחברתיים, נוסף לאלמנטים הפיזיים. עיר הגנים בנויה מריכוז מבני מגורים ושכונות שסביבם שטחים פתוחים ירוקים שישמשו גם לחקלאות. העיר מתבססת על בנייה נמוכה וכוללת הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. הווארד הניח שהבעלות על הקרקע תהיה של כלל תושבי העיר, אשר יקבלו אותה מהמדינה, ושהם יחכירו קרקעות לתעשיינים (באזורים מובחנים, רחוקים מאזורי המגורים), וכך יממנו את פיתוח העיר. הווארד נתן בספרו גם הצעות ליחסים החברתיים בעיר.
עיר הגנים היא דוגמה לתאוריות האדריכליות המודרניות שהתפתחו במערב משלהי המאה ה-19 ועד לסוף המאה ה-20, כתאוריות מודרניסטיות, פונקציונליסטיות וחברתיות. הוא הדגים את הרעיון באיור מפורסם של ״שלושת המגנטים״, האחד הוא המגנט של ״העיר״, השני המגנט של ״הטבע/כפר״ (Country) והשלישי ״עיר-כפר״, ושאל את השאלה: איזה מהם ימשוך יותר את האנשים לגור שם?
בספר ״ערי הגנים״ הציע אבנעזר האוורד כי יוקם ארגון של ערים כאלה, דבר שישבור את המונופול הקפיטליסטי ויוביל לסוציאליזם שיתופי. הוא הציע את הקמתן של ערי-פרברים חדשות אלה בגודל מצומצם, שתוכננה מראש, ומוקפת בחגורה קבועה של אדמה חקלאית.[3]
ערי הגנים שימשו מודל עבור פרברים רבים. הווארד האמין שעיירות כאלה הן השילוב המושלם בין העיר לטבע. הווארד האמין שאפשר ליצור תרבות יישובית חדשה על ידי חיבור העיר והכפר. העיירות תהיינה עצמאיות במידה רבה, מנוהלות על ידי האזרחים שיהיו להם אינטרסים כלכליים לניהול תקין ויעיל. ומימון אחזקת העיר יהיה על ידי דמי השכירות הקרקעית. הקרקעות שעליהן ייבנו היו אמורות להיות בבעלות קבוצת נאמנים וחכורות לאזרחים. האוורד שסירטט את המודל הרצוי של עיר הגנים, לא ראה בציור המעגלי תוכנית אמיתית אלא רק איור סכמטי, מה שמסביר מדוע הערים שתוכננו לא נוצרו בצורת מעגלים.[4]
מהלכה למעשה
האוורד לא רק הרהר וכתב אלא גם פעל להגשים את תוכניתו. בשנת 1899 ייסד את ארגון ערי הגנים, הקיים עד היום בבריטניה. בעזרת קשריו עם הנרי הארווי ויויאן ו"התנועה לדיור קואופרטיבי", משכו רעיונותיו תשומת לב ומימון, והוא החל לתכנן עיר פרברית 50 ק״מ בערך, מצפון ללונדון וערים נוספות.
היכרותו עם האדריכלים הגרמניים, הרמן מות'סיוס (Muthesius) (אנ') וברונו טאוט (Bruno Taut), הביאה ליישום עקרונות עיצוב אנושיים בפרויקטי מגורים גדולים רבים שנבנו ברפובליקת ויימאר. מות'סיוס גם מילא תפקיד חשוב ביצירת העיר הגרמנית הראשונה של Hellerau בשנת 1909, עיר הגנים הגרמנית היחידה שבה הרעיונות של הווארד אומצו ביסודיות.
הקמתה של Letchworth Garden City ו-Welwyn Garden City השפיעה על התפתחותה של "ערים חדשות" לאחר מלחמת העולם השנייה על ידי ממשלת בריטניה. הפרויקט הזה הקים יותר מ 30 קהילות ברחבי ברטניה, והייתה להם חשיבות מכרעת בשיקומה של המדינה לאחר מלחמת העולם. הרעיונות של הווארד השפיעו גם על מתכננים אחרים כמו האמריקאי פרדריק לאו אולמסטד השני (אנ') (Frederick Law Olmsted II) ומתכנן הערים קלרנס פרי (Clarence Perry). וולט דיסני השתמש באלמנטים של מושגי הווארד בתכנון המקורי שלו עבור EPCOT (אב טיפוס ניסיוני קהילת המחר).
העיר הראשונה שניבנת בברטניה בתוכניתו הייתה Letchworth. העיר פותחה בבעלות חברה בשם First Garden City, Ltd אשר הוקמה בשנת 1903 מבוססת על הרעיונות של הווארד.[5] לאחר שפורסם הספר, הווארד פעל לקבל תמיכה כספית כדי להביא את רעיונותיו למציאות.
אגודת ״ערי הגנים״ אספה כסף מתומכים, שהיו אנשים שהתרשמו ממרכיב הצדק החברתי של עיר הגנים. האחוזה של לטשוורת שהייתה אדמה חקלאית, נרכשה מ -15 בעלים פרטיים. האחוזה Letchworth שוכנת על קו הרכבת והיא במרחק של כ-50 ק״מ, מלונדון, מה שהפך את הנסיעות לאפשריות.
הקרקע המקורית שעליה נבנתה Letchworth הייתה בשטח של 15 אלף דונם. עם זאת, נרכשה עוד אדמה להרחבת העיר. עיר הגנים של Letchworth הייתה אמורה להחזיק אוכלוסייה של 30,000 עד 35,000 איש, והיא עוצבה כפי שהוסבר בספרו של הווארד. היא הייתה עיר מרכזית, חגורה חקלאית, חנויות, מפעלים, מגורים, מרכזים אזרחיים ושטחים פתוחים.
הווארד בנה את לטשוורת כדוגמה לאופן שבו אפשר להגיע לעיר הגנים, וקיווה כי בהצלחתה יהיו ערים רבות נוספות שיבנו עם אותם האידיאלים. כמה ביקורות נמתחו על עיר הגנים הראשונה: טענו כי היא מרווחת מדי, ואין בה עיצובים מרשימים מבחינה ארכיטקטונית. עם זאת, ניתן לטעון כי המירווחים הגדולים בין הבתים הוא מה שהופך את העיר לנעימה, והארכיטקטורה, אף על פי שאינה מרשימה, היא בעלת עקביות ומספקת לצורכי התושבים.
1913 ייסד הווארד את "הפדרציה הבינלאומית לשיכון ותכנון אורבני" שמטרתה לקדם את הרעיון של דיור מתוכנן ולשפר את הרמה הכללית של המקצוע.
אבנעזר הווארד היה בין אלה שפעלו ליישם את תפיסת עיר הגנים בתכנון העיר תל אביב בשנות ה-20. הגישה גם אומצה על ידי מקימי העיר רמת גן, שאף נקראה בתחילתה "עיר גנים". גם בירושלים, פעל האדריכל ריכרד קאופמן להשתתת עקרונות ערי הגנים בשכונות הגנים שבנה בירושלים בשנות ה-20.
קישורים חיצוניים
- אבנעזר הווארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי אבנעזר הווארד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- אבנעזר הווארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Clark, B 2003, 'Ebenezer Howard and the marriage of town and country', Archives of Organizational and Environmental Literature, vol. 16, no. 1, pp. 87–97.
- ^ Esperanto Association of Britain - EAB News, legacy.esperanto.org.uk
- ^ Fishman, R 1977, Urban utopias in the twentieth century: Ebenezer Howard, Frank Lloyd Wright, and Le Corbusier, Basic Books, New York.
- ^ Clark, B 2003, 'Ebenezer Howard and the marriage of town and country', Archives of Organizational and Environmental Literature, vol. 16, no. 1, pp. 87–97.
- ^ Bonham-Carter, E 1951, 'Planning and development of Letchworth garden city', Town Planning Review, vol. 21, no. 4, pp. 362–376.
34279888אבנעזר הווארד